קשרי פטרון-קליינט ברומא העתיקה – הבדלי גרסאות

קשר הקליינטלה היה מבוסס על הצורך של הקליינטים בהגנה וחסות, כלכלית, משפטית וחברתית ועל הצורך של הפטרון בתמיכה פוליטית, ביוקרה ומעמד שהאצילה עליו הקליינטלה שלו. הקליינט היה רומאי, לא בהכרח בן השכבות הנמוכות, שנזדקק לסוג של תמיכה מצד אדם עשיר או מכובד יותר. בתמורה לעזרה זו, ה"חסד" (beneficium), היה הקליינט מחויב לפטרון, העניק לו שירותים (officium) ותמך בו, הן בחייו הפרטיים והן בחייו הפוליטיים.<ref>שם, עמ' 51</ref>

 

 

ההיסטוריון [[תאודור מומזן]] מתאר את הקליינטים כחלק בלתי נפרד מהיחידה הבסיסית של החברה הרומית, בית האב. הוא מגדיר אותם כ"בני חורין תחת חסותם של בני העדה" ומתאר אותם כחוג של אנשים חופשיים בתוך בית האב, התלוי בדעותיו של ראש הבית, אך נבדל הן מהעבדים, והן מחברי המשפחה שווי הזכויות. <ref> [[תאודור מומזן]], '''דברי ימי רומא'''. תרגום על ידי ד' קלעי, צ' ויסלבסקי, וצ' רודי. תל אביב, הוצאת מסדה, תשכ"א, כרך א' עמ' 42</ref>