קשרי פטרון-קליינט ברומא העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אולי עכשיו ברור יותר?
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פיזית;
שורה 3:
קשר הקליינטלה היה מבוסס על הצורך של הקליינטים בהגנה וחסות, כלכלית, משפטית וחברתית ועל הצורך של הפטרון בתמיכה פוליטית, ביוקרה ומעמד שהאצילה עליו הקליינטלה שלו. הקליינט היה רומאי, לא בהכרח בן השכבות הנמוכות, שנזדקק לסוג של תמיכה מצד אדם עשיר או מכובד יותר. בתמורה לעזרה זו, ה"חסד" (beneficium), היה הקליינט מחויב לפטרון, העניק לו שירותים (officium) ותמך בו, הן בחייו הפרטיים והן בחייו הפוליטיים.<ref>שם, עמ' 51</ref>
 
חסות הפטרונים כללה, בין השאר, הגנה משפטית ואף פיסיתפיזית לקליינטים שלהם. התמורה שהם קיבלו מהקליינטים הקיפה מספר רב של תחומים בחייהם; בין השאר הקליינט הצטרף לפטרונו בעיתות מלחמה והפגין כלפיו כבוד בפומבי. לגודל הקליינטלה הייתה חשיבות רבה לפטרונים, השפעתם הפוליטית ויוקרתם החברתית הושפעה ישירות ממספר הקליינטים שהיו להם. <ref>[[ישראל שצמן]], '''תולדות הרפובליקה הרומית'''. ירושלים, י"ל מאגנס, תש"ן, עמ' 43</ref>
 
ההיסטוריון [[תאודור מומזן]] מתאר את הקליינטים כחלק בלתי נפרד מהיחידה הבסיסית של החברה הרומית, בית האב. הוא מגדיר אותם כ"בני חורין תחת חסותם של בני העדה" ומתאר אותם כחוג של אנשים חופשיים בתוך בית האב, התלוי בדעותיו של ראש הבית, אך נבדל הן מהעבדים, והן מחברי המשפחה שווי הזכויות. <ref> [[תאודור מומזן]], '''דברי ימי רומא'''. תרגום על ידי ד' קלעי, צ' ויסלבסקי, וצ' רודי. תל אביב, הוצאת מסדה, תשכ"א, כרך א' עמ' 42</ref>