נוכחים נפקדים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
נוכחים נפקדים הוא [[ספר]] מאת [[דוד גרוסמן]], שיצא לאור בשנת [[1992]].
חמש שנים לאחר שתיעד בספר [[הזמן הצהוב]] את פגישותיו עם [[פלסטינים]] תושבי [[השטחים]], מספר גרוסמן בספר זה על עשרות פגישותיו עם [[ערביי ישראל|פלסטינים אזרחי ישראל]], ועל השיחות שניהל עימם.
כך, למשל, מתוודע גרוסמן לתושבי [[כפר בלתי מוכר|הכפר הבלתי-מוכר]] (אז) [[עין חוד]], וליחסיהם עם תושבי היישוב ה[[יהודי]] הסמוך [[עין הוד]], שהוקם על חורבות כפרם המקורי; לתושבי הכפר [[ברטעה]] שחולק בעקבות [[הסכמי רודוס]] בין שתי מדינות אויבות – [[ישראל]] ו[[ירדן]], ושאוחד שוב בעקבות [[מלחמת ששת הימים]]; ולתושבי הכפרים [[איקרית ובירעם]] שהסכימו להתפנות מבתיהם במהלך [[מלחמת העצמאות]] בעקבות הבטחה של [[צה"ל]] כי יורשו לחזור לאחר המלחמה – הבטחה שלא קוימה עד היום.
כמו כן מתועדות בספר שיחות שקיים גרוסמן עם [[פרופסור]] [[ארנון סופר]] ועם ה[[סופר|סופרים]] [[סמי מיכאל]], [[א. ב. יהושע]] ו[[אנטון שמאס]].
שם הספר הוא [[פראפרזה]] על המונח [[נפקדים נוכחים]], שנטבע בשנות ה-50 בהתייחס לערבים תושבי ישראל שהוכרזו כנפקדים, ורכושם הופקע מהם מכוח [[חוק נכסי נפקדים]].
לפי גרוסמן, הרוב היהודי בישראל מתייחס אל האזרחים הפלסטינים כולם כאל נוכחים נפקדים – כהוויה של היעדר קולקטיבי, כקבוצה שהיא אמנם קיימת, אך נטולת פנים או שמות. לדבריו, אם ב-[[1948]] היו הפלסטינים בישראל "אלה שאינם, אך למעשה ישנם" – הם הפכו במהלך השנים להיות "אלה שישנם, ובעצם אינם". (עמ' 226).
| |||