אהימסה – הבדלי גרסאות

'''אהימסה''' או '''אהינסה''' (ב[[הינדי]]: '''अहिंसा''') הוא כלל [[דת|דתי]] הנהוג ב[[חברה]] ה[[הודו|הודית]] כולה, המדבר על [[אי אלימות]] במובן של הימנעות מגרימת נזק כלשהו, במחשבה ובמעשה, כלפי כל חלקי העולם. זו לא רק הימנעות פסיבית אלא גם הימנעות מ[[אלימות]] וגם מאבק אקטיבי בגילוייה של האלימות.

בודהה הדגיש כי החיים הם הרכוש היקר ביותר, ושיש לנהוג בחייהם של אחרים כחשובים ויקרים יותר מהחיים שלנו, העזרה לאחרים היא מטרת ההיוולדות מחדש, כלומר, יש להימנע מלפגוע ביצורים חיים אחרים. במדינות בודהיסטיות ישנה שאיפה חזקה להביא לפתרון בעיות בדרך לא אלימה. האהימסה הינו עיקרון מוסרי, ומעבר לפירוש המילולי שלו- אי אלימות, הוא מדבר על אורח חיים והתנהגות ראויה כלפי כל היצורים החיים באופן כללי. דהיינו, לא די בכך שלא לנהוג באלימות כלפי כל היצורים החיים, אלא יש לנהוג כלפיהם בחמלה, בכבוד ולפעול למען טובתם. במושגי המערב ניתן לתרגם את האהימסה ככבוד לכל חיים באשר הם, בקרב פילוסופים רבים, ביניהם [[אלברט סוטשר]], זוכה [[פרס נובל לשלום]], עיקרון זה נחשב לעיקרון האתי החשוב ביותר. בהודו הקדומה היה נהוג לפעול לפי עיקרון האהימסה במיליטנטיות, עד כדי כך שהיו שמים מסכות על הפנים, במטרה להימנע מנשימת חרקים קטנים. נזירים בודהיסטים אימצו את עקרון האהימסה, הם הוציאו חרקים ממי השתייה שלהם, ונמנעו ממסעות בעונת הגשמים, מחשש לדרוך על מיני יצורים חסרי הגנה. אומנם זו היא דוגמה מאוד קיצונית של התנהגות לפי עיקרון האהימסה, אולם, הבודהיזם באופן כללי מפרש את האהימסה באופן פחות קיצוני, ומתייחס רק ללקיחת חיים באופן מכוון. לפיכך הריגת נמלה בטעות לא תחשב למעשה שלילי שיביא ל[[קרמה]] רעה, לעומתו הריגה מכוונת של אותה נמלה, תחשב לפעולה שלילית.

ה[[בודהיזם]] שילב את האהימסה בכלל הראשון של כללי ה[[מוסר]], .