ויקיפדיה

הטרגדיה של 9 באפריל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הוספת "קטגוריה:מעשי טבח במפגינים"
Xqbot (שיחה | תרומות)
141,103 עריכות
מ בוט מוסיף: uk:Трагедія 9-го квітня; שינויים קוסמטיים
שורה 1:
[[תמונהקובץ:9 april.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אישה גאורגית מתאבלת על הטרגדיה של 9 באפריל]]
'''הטרגדיה של 9 באפריל''' או '''יום ראשון העקוב מדם''' [[1989]] מתייחסת להפגנות אנטי-סובייטיות ב[[טביליסי]] [[גאורגיה]], שפוזרו בכח על ידי [[הצבא האדום]], וגרמו ל-20 הרוגים ומאות פצועים. תאריך ה-[[9 באפריל]] כיום הוא יום זיכרון רשמי של גאורגיה ונקרא '''יום האיחוד הלאומי''' ([[גאורגית]]: "ეროვნული ერთიანობის დღე", אֶרוֹבנוּלי אֶרתיאנוֹבּיס דרֶ'ה).
 
== פרלוד ==
 
בשנת [[1988]] התגברה התנועה האנטי סובייטית ב[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה|רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה]]. מספר שביתות ופגישות אורגנו בטביליסי על ידי ארגונים פוליטיים אנטי-סובייטים. הסכסוך בין הממשלה הסובייטית והלאומנים הגאורגים העמיק לאחר מה שנקרא '''אסיפת ליחני''' שהתקיימה ב-[[18 במרץ]] [[1989]]. באסיפה הביעו אלפים אחדים של [[אבחזים]] את רצונם לפרוש מגאורגיה ולהשיב על כנו את מעמדה העצמאי כפי שהיה בתקופת [[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה]] ([[1922]]-[[1931]]) קרי רפובליקה עצמאית במסגרת קונפדרטיבית. בתגובה, אירגנו הקבוצות האנטי-סובייטיות סדרת מפגשים לא מורשים ברחבי המדינה בטענה כי הממשלה הסובייטית משתמשות בבדלנים אבחזים כדי שיעמדו כנגד התנועה המצדדת בעצמאות גאורגיה.
שורה 8:
המחאה הגיעה לשיאה ב-[[4 באפריל]] [[1989]] כאשר עשרות אלפי [[גאורגים]] התקבצו לפני בית הממשל ב[[שדרות רוסתוולי]] [[טביליסי]]. המחאה הונהגה על ידי ועדת העצמאות ([[מרב קוסטבה]], [[זוויאד גמסחורדיה]], [[גיאורגי צ'נטוריה]], איראקלי בתיאשווילי, איראקלי צרתלי ואחרים), שאירגנו הפגנות שקטות ושביתת רעב, בדרישה להעניש את הבדלנים האבחזים ולהחזיר את עצמאות גאורגיה. השלטונות הסובייטים המקומיים איבדו שליטה על המצב בבירה ולא יכל לעצור את המחאה.
 
== ההפגנות ==
{{היסטוריה של גאורגיה}}
על פי החוקים שהיו נקוטים באותה תקופה, ההפגנה הייתה בלתי חוקית ונחשבה כפגיעה בשלטון. לכן, נדרש הצבא לפזר את הפרות הסדר באופן מיידי.
שורה 14:
בערב ה-[[8 באפריל]] [[1989]], ציווה, קולונל-גנרל [[איגור רודיונוב]], מפקד [[המחוז הצבאי של עבר הקווקז]], על חייליו להתחיל לזוז. רגע לפני ההתקפה של הכוחות הסובייטים, פנה [[הפטריארך של כל גאורגיה]], [[איליה השני]], למפגינים וביקש מהם לפנות את שדרות רוסתוולי וסביבת מבנה הממשל כיוון שהטנקים הסובייטים שהגיעו במהלך היום מהווים סכנה לחייהם. המפגינים סירבו להתפזר על אף דברי הפטריארך. יחידות של המשטרה הגאורגית המקומית (мили́ция, מיליציה), פורקו מנישקם לפני המבצע.
 
ב-[[9 באפריל]], בשעה 3:45 לפנות בוקר, הקיפו את אזור ההפגנות, טנקים וחיילים סובייטים, תחת הנהגת [[גנרל]] [[אלכסנדר לבד]]. החיילים הסובייטים נצטוו לפזר את המפגינים ולנקות את הרחוב מהמפגינים בכל דרך שתדרש <ref name="nadia">נדיה דיוק ואדריאן קרטניסקי (1993), [http://books.google.com/books?id=4gUBAAAACAAJ '''עליית אומות חדשות''': נפילת הסובייטים והאתגר של עצמאות], ISBN 04715826380-471-58263-8, {{אנגלית}}</REF>.
 
הפלוגה הסובייטית, חמושב באלות ואתי מתכת קטנים, התקדמה לעבר המפגינים כשהם מכתרים אותם מכל עבר כשהם מותירים פתח צר בלבד לנסיגה. במהלך התקדמותם החלו החיילים לתקוף את המפגינים עם אתי המתכת הצבאיים וגרמו לפצועים קלים וכבדים <ref name="nadia" />. אחת מקורבנות ההתקפה הייתה נערה בת 16 שניסתה להימלט מהחיילים המתקרבים אבל נתפסה והוכתה למוות למרגלות מבנה הממשל ממכות בראש ובבית החזה. היא נגררה מחוץ לאזור בידי אימה שהייתה פצועה אף היא. ההתקפה הספציפית הזו תועדה בוידאו ממרפסת בבנין הממוקם בצידה האחר של השדרה. הקלטת נוצלה לצורך חקירת האירוע לאחר מכן. התקפה דומה של החיילים הסובייטים הביאה, על פי אישור של החקירה, למותן של 19 נשים <ref name="nadia" />. דווח גם כי נעשה שימוש בגז רעיל כנגד המפגינים שגרמו ל[[הקאה|הקאות]], בעיות נשימה ושיתוק זמני של [[מערכת העצבים]] <ref name="Beissinger">מרק בייסינגר (1998), "אלימות לאומנית והמדינה: סמכות פוליטית ורפרטואר פולמוסי בברית המועצות לשעבר" ("Nationalist Violence and the State: Political Authority and Contentious Repertoires in the Former USSR"), כרך 30, מספר 4, עמ' 26-27, {{אנגלית}}</REF>.
 
עשרים איש אשר רובן היו נערות צעירות ונשים נהרגו בהרעלת הגז, מעל ל-4,000 איש נפצעו. הפצועים, יחד עם כל המפגינים, ספגו מכות אלימות והכאה מהאתים שבידי השוטרים <REF>רוג'ר רוסן וג'פרי ג'אי (1999), '''[http://books.google.com/books?id=ZRuxAQAACAAJ גאורגיה: המדינה הנפלאה של הקווקז]''', עמ' 89, ISBN 9622175023962-217-502-3, {{אנגלית}}</REF>. השוטרים, שהיו ללא נשק, ניסו לפנות את קבוצת המפגינים אחוזת הבהלה, אולם, על פי קלטת וידאו שצולמה בסודיות בידי עיתונאים אופוזיציוניים מעידים על כך כי החיילים לא איפשרו לרופאים וכוחות החירום, לעזור לפצועים. למעשה מראות התמונות כי גם האמבולנסים הותקפו בידי החיילים <REF>מתיאס פלקמנס (2006), [http://books.google.com/books?id=BLFiAAAACAAJ '''להגן על הגבול''': זהות, דת וחדשנות ברפובליקה של גאורגיה], עמ' 127-139, ISBN 08014444030-8014-4440-3, {{אנגלית}}</REF>. תמונת איש צעיר המכה את הטנק במקל הפכה לסמל לתנועה הגאורגית האנטי-סובייטית <ref name="Mountains">פטר נסמית' (2001), '''[http://books.google.com/books?id=jU-qlo8g2awC&printsec=frontcover&dq=Georgia:+In+the+Mountains+of+Poetry,+Peter+Nasmyth&sig=92EoLY239EDqJYXiwak2VCp19v0#PPA18,M1 גאורגיה: בהרי הפיוט]''', עמ, 18, ISBN:0700713956, {{אנגלית}}</REF>.
 
ב-[[10 באפריל]] פירסמה ההנהגה הסובייטית הצהרה המאשימה את מפירי הסדר בתסיסה ובסכנה לביטחונה של ה[[גאורגיה הסובייטית|רפובליקה]]. ביום למחרת הראתה הטלוויזיה הגאורגית את גופותיהן של 19 הנשים שנהרגו באלימות, כשהיא מציגה את הברוטליות יוצאת הדופן שבה נקטו החיילים הסובייטים. את פניהן של הקורבנות קשה היה לזהות. ההנהגה הסובייטית האשימה כמו כן את המפגינים בהרג הקורבנות בכך שבמנוסתם רמסו אחד את השני בנסיונם לברוח מהחיילים הרוסים <ref name="Mountains" />.
שורה 30:
ממשלת גאורגיה הסובייטית התפטרה כתוצאה מהאירוע. [[מוסקבה]] טענה כי המפגינים בהפגנה הבלתי חוקית היו הראשונים שתקפו את החיילים והחיילים נאלצו להתגונן מפניהם. ב[[קונגרס הסובייטים]] הראשון <ref name="Congress" /> (במאי-יוני [[1989]]) ניער [[מיכאיל גורבצ'וב]] חוצנו מכל אחריות, והפנה את כל ההאשמה כלפי הצבא. החשיפה במדיה הסוביייטית הליברלית, כמו גם מימצאי ועדת החקירה בראשות איש ה"פרו-[[פרסטרויקה]]", [[אנטוליי סובצ'ק]], שדווחו בדצמבר של אותה שנה, גרמו למבוכה בקרב הסובייטים שדגלו בקו הנוקשה והנהגת הצבא שהייתה מעורבת באירוע.
 
== מורשת ==
 
הטרגדיה של 9 באפריל הפכה את האופוזיציה הגאורגית לרדיקלית יותר כלפי השלטון הסובייטי. מספר חודשים לאחר מכן, ב-[[17 בנובמבר|17]]-[[18 בנובמבר|18]] בנובמבר [[1989]], התקיים מושב של המועצה העליונה של גאורגיה הסובייטית, שגינתה באופן רשמי את ה[[פלישת הצבא האדום לגאורגיה|כיבוש והסיפוח]] של [[הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה]] על ידי [[ברית המועצות]] בשנת [[1921]].
שורה 41:
<references />
 
== קישורים חיצוניים ==
 
* [http://www.letton.ch/lvx_tall6.htm החלטות האסיפה הבלטית לאירועי 9 באפריל 1989 בגאורגיה], טאלין, 14 במאי 1989, {{אנגלית}}
* אלכסיי זברב, [http://poli.vub.ac.be/publi/ContBorders/eng/ch0103.htm '''סכסוכים אתניים בקווקז 1988-1994''': הטרגדיה של 9 באפריל והשאלה האבחזית], {{אנגלית}}
* בנימין פינקוס (1999), '''סופה של תקופה''': יהודי ברית-המועצות בעידן גורבצ'וב 1985-1991, ISBN 9653427377965-342-737-7, עמ' 31-32
 
[[קטגוריה:טביליסי: היסטוריה]]
שורה 60:
[[nl:Tragedie van 9 april]]
[[ru:Тбилисские события (1989)]]
[[uk:Трагедія 9-го квітня]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הטרגדיה_של_9_באפריל"