החתים במקרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טרול רפאים (שיחה | תרומות) מ ←הגישות בנדון: תקלדות |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
לחתים, כמו עמים תנ"כיים אחרים, מקור באחד מבני [[נח (דמות תנ"כית)|נח]]. [[לוח העמים]] מתאר את [[חם (דמות מקראית)|חם]] כסבי חת ואת [[כנען (דמות מקראית)|כנען]] כאביו{{שוליים|1}}.
בתקופה שבין מסע [[אברהם]] ארצה ועד לירידת בני ישראל מצרימה (בין לערך 2000 עד ללפני
אחר [[יציאת מצרים]] ולקראת [[ההתנחלות השבטית]] מתוארים גבולות יושבי כנען. גבולות החתים משתנים מעט, וכעת החתים מזוהים עם עם השוכן באזור צפוני והררי{{שוליים|4}}, ונודעת חשיבות, לפחות [[גיאוגרפיה|גיאוגרפית]], לתואר "ארץ חתים"{{שוליים|5}}. סביר להניח שאמצע עד סוף תקופת [[האימפריה החתית]] מקבילים לתקופה ההתנחלות. אם נקבל את תיארוך יציאת מצרים לימיו של [[פרעה]] [[רעמסס השני]], ניתן להסביר את דחיקת גבולות החתים. סביר להניח שבימי האימפריה מעולם לא שלטו החתים על חברון בגין התבוסות הקשות בתקופת הממלכה התיכונה. שוּפּילוּליוּמַש, כביר המלכים החתיים, שחזר כמעט לגמרי את גדולתה של חת, אולם יורשו מורשיליש השני הוכתר בגיל צעיר, ונאלץ להאבק בפלישות ומרידות רבות, הנודעת בהן ב[[סוריה]]. בו בזמן, [[סתי הראשון]] מ[[מצרים העתיקה|מצרים]] פלש לאזור [[כנען]] והשיב את הריבונות המצרית לאזור. בדרכו המשיך בנו, רעמסס השני, עד אשר הוא ניסה לקחת חבל ארץ אשר היה תחת השפעה חתית חזקה או בקשר ואסלי עם האימפריה החתית. חיכוך זה הוביל ל[[קרב קדש]] המפורסם, אשר תוצאתו לא ברורה לגמרי, אך כנראה מדובר בנצחון חתי שלווה בהסכם שלום עם המצרים.
|