מיקלה רוג'רי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Leoniddas (שיחה | תרומות)
שורה 12:
תחילה זימן ואלינאנו למקאו את האב רוג'רי, אותו הכיר עוד מרומא שעה ששימש כחונך שלו בבית הספר הישועי. רוג'רי ומעט מלווים הפליגו למקאו והם הגיעו למושבת הסחר הפורטוגזית ב-20 ביולי [[1579]]. המשימה הראשונה שהוטלה על רוג'רי הייתה לימוד [[מנדרינית]], ניב השפה ה[[שפות סיניות|סינית]] שבו דברו הפקידים והמשכילים בכל רחבי האימפריה של סין. תוך כדי כך, ובהיותו מודע לכך שיבואו אחרים בעקבותיו הוא הקים את "שֶׁנְגמָאֶרדִינְג גִ'ינְגְיְוֵּ'אן" (בית סט. מרטין), בית הספר הראשון ללימוד סינית על ידי זרים. למרות שהתקדמותו בקליטת השפה הייתה איטית, היא הספיקה ליצור תקשורת עם פקידי הממשל הסינים במהלך שני מסעות קצרים לסין (1581-1580), ולקבל מהם שיתוף פעולה בלתי צפוי. ב-1582 הורה ואלינאנו גם לאב מטאו ריצ'י, ששהה אז בהודו, להגיע למקאו על מנת להצטרף לניסיון להקים מיסיון בסין. לאחר מאמצים אישר מושל המחוזות [[גואנגדונג]] ו[[גואנגסי]], גְווֹ יִינְגפּינְג, לרוג'רי להיכנס לסין עם ריצ'י ולהתגורר באופן קבוע בבית בסמוך למגורי המשנה למלך ב[[ג'אוצ'ינג]], אז עיר הבירה האדמיניסטרטיבית של גואנגדונג. השניים הגיעו לג'אוצ'ינג דרך [[גואנגג'ואו]], בירת גואנדונג כיום, ב-10 בספטמבר 1583.
 
רוג'רי וריצ'י הגיעו לג'אוצ'ינג מגולחים למשעי ומגולחי ראש ולבושים כנזירים [[בודהיזם|בודהיסטים]]. בעזרת המושל מקומי, וָאנְג פָּאן, הם רכשו חלקת קרקע שעליו נבנה בית קטן ובו [[קפלה]]. מלוחיות שנמצאו אחר כך במקום ברור שהסינים חשבו את המיסיונרים לבודהיסטים, ורוגמשום שעבור הסינים הבודהיזם היה "הדת המערבית של האמונה באיש הקדוש", ולמרות שכבר לא היה דומיננטי ברחבי הממלכה בתקופה זו, עדיין נחשב לאמונה לגיטימית. רוג'רי וריצ'י רק חיזקו אשליה זו שכן מטרתם הייתה להפיץ את הדוקטרינה הנוצרית בהיחבא. כשנשאלו על ידי סינים מה מטרת בואם לסין ענו שהם "אנשים דתיים שעזבו את ארצם במערב הרחוק לאחר ששמעו על הממשל הטוב הנודע של סין, היכן שהם היו רוצים להישאר עד מותם כשהם משרתים את האל, המושל בשמיים".
 
השניים היו צריכים להתגבר על האמונה המוצקה של הסינים בעליונותם התרבותית והמדעית על כל העמים הזרים שנחשבו על ידי הסינים כברבריים, והם עשו זאת באמצעות פניה לרגש הסקרנות של הסינים כשהם מראים למבקרים המלומדים בביתם חפצים שהביאו מאירופה כדוגמת שעונים בגדלים שונים, מכשירים מוזיקליים, מתמטיים ואסטרונומיים, [[מנסרה (אופטיקה)|מנסרות]] שהראו את צבעי הקשת, ציורי שמן, ספרים שהראו באמצעות שרטוטים עבודות ארכיטקטוניות מאירופה וציורים ומפות של ערי המערב. מבלי לומר זאת בצורה מפורשת הם הראו לסינים המשכילים כי אולי בכל זאת יש מה ללמוד מזרים אלו. השמועה על השניים התפשטה ורבים באו לבקרם ולהתעניין במקומות מהם באו ולשמוע על המלומדים בארצם.