צבאות העמים בסהר הפורה – הבדלי גרסאות

לפי התאוריה המקובלת, התרבות ה[[שומר|שומרית]] היא התרבות הראשונה של האנושות. בנוסף לכך, הם הראשונים שהשאירו אחריהם עדויות ב[[כתב]]. ה[[טקטיקה]] השומרית הייתה פועל יוצא של ארגונם המדיני. שומר נחלקה לכמה עשרות ערי-מדינה, עם כמה ערים דומיננטיות (דוגמת [[אור כשדים|אור]], [[ארך]] ועוד כמה). כתוצאה מהחלוקה למדינות הקטנות, הצבאות היו קטנים יחסית ולא עלו על כמה מאות או לכל היותר אלפי לוחמים מכל צד. לדוגמה בשנת [[2400 לפנה"ס]] לערך ה[[עיר]] [[לאגאש]], שהייתה עיר חשובה בתקופה הזאת, הייתה בעלת אוכלוסייה של כ-30,000 נפש הייתה בעלת צבא של 1,000 חיילים רגלים ו-20 [[מרכבה (רכב קרבי)|מרכבות]]. בדרך כלל החיילים היו אזרחי העיר ומספר [[שכיר חרב|שכירי החרב]] היה מועט. רברוב שכירי החרב באו מאזורים מחוץ לשומר ושימשו בתור [[חיל רגלים קל]] כמו [[קשת (כלי נשק)|קשתים]]. מקור נוסף לחיילים קלי חימוש היה אזרחים דלי רכוש.

החיילים סודרו בגוש צפוף, המזכיר [[פלנקס]] [[יוון העתיקה|יוונית]]. הנשק העיקרי היו חניתות וחרבות ארד. לא ברור מה הוא המבנה הארגוני של הפלנקס השומריתהשומרי, אך מן ההמצאיםהממצאים ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] אפשרניתן להסיק שהפלנקס התחלק לפלוגות בנות 60-66 אנשים כל אחת עם העמוקעומק של 10 או 11 אנשים והחזית בעלת 6 אנשים. המבנים היו ממושמעים מאוד והיוו כוח רציני למדי.

המרכבות היו מעטות יחסית ואיטיות מאוד. מהניסויים שעשו עם מרכבות משוחזרות לפי התמונות המופיעות בחרסים המהירות המקסימלית לא עלתה על 20 קמ"ש בשטח מישורי. במהירות זו פניות חדות היו בלתי אפשריות. כלי הנשק העיקרי של חיל המרכבות היה חניתות ארוכות וכידוני הטלה. הטקטיקה הייתה פריצה לתוך גוש הפלנקס במטרה למוטטו ולא ירי ב[[קשת (כלי נשק)|קשתות]] בדומה למרכבה ה[[מצרים העתיקה|מצרית]]. על כל מרכבה היו מספר לוחמים, ולפחות אחד היההשתמש עם חניתבחנית ארוכה. סך הכול מספר החיילים במרכבה יכול היה להגיע לארבעה - חמישה. לא הצליחו לפענח אילו [[בעלי חיים|חיות]] היו רתומות למרכבות האלו, ברור רק שאלו לא היו סוסים, אלא בעל חיים הדומה לסוס. סביר להניח שהחיות האלה נכחדו. המרכבות היו מסורבלות מאוד ודמו יותר לעגלה גדולה מאשר למרכבה.