שלמה פישר – הבדלי גרסאות

הרב שלמה פישר נולד ב[[ירושלים]] בכ"ט [[שבט (חודש)|שבט]] [[תרצ"ב]] ([[6 בפברואר]] [[1932]]), להוריו, ר' אהרן ודבורה פישר.

ר' אהרן היה מה"[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]]" בירושלים. הוא התפרסם בשנים מאוחרות יותר, כזה שירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים ביום שישי של [[מאורעות תרפ"ט]].<br />

בצעירותו למד הרב פישר ב[[ישיבת מיר]] הידועה בירושלים, אצל הרב [[אליעזר יהודה פינקל]] שהיה ראש הישיבה באותה תקופה. על פי עדותו של הרב פישר, הוא זכה לקירבה מיוחדת לרב פינקל, שביקש ממנו לומר דברי תורה בפניו בימי שישי.<br />

 

 

רוב זמנו מוקדש ללימוד עם חברותות, חלקם מתלמידי הישיבה וחלקם ממקומות אחרים. למרות היותו בן למשפחה בולטת מצאצאי [[היישוב הישן]] השמרני, גישתו חדשנית יחסית. דרכו כלמדן מבוססת על בירור של מושגי יסוד מחד גיסא ועל בקיאות רחבה מאידך גיסא. מבחינה מסוימת ניתן לראות את דרכו כמעין מיזוג של דרך לימודו של בעל ה[[חזון איש]] בלמדנות נוסח [[שיטת בריסק]]. ככלל הוא ממליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים, בין השאר, הוא מרבה לעסוק בספר [[שב שמעתתא]] ואף מעביר בביתו, מדי שבוע, שיעור קבוע בספר זה.<br />

דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא מלבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות רבים, ביניהם מקורות קבליים לא מעטים. מושג מרכזי במשנתו ההגותית הוא 'כלל ישראל'. כלל ישראל אינו רק אוסף הפרטים המרכיבים אותו, אלא ישות בפני עצמה. יתר על כן - התורה והמצוות נתנו, בראש ובראשונה, כחוקים החלים על עם ישראל כעם, מכאן האופי המשפטי של ה[[הלכה]], הקיים גם במצוות הנראות לכאורה כ'דתיות' טהורות. מתוך כך, יש להבין הערמות הלכתיות שונות לא כפתרון של בדיעבד, אלא כביטוי מובהק לאופי החוקתי של ההלכה, אופי, המעניק לגיטימציה גמורה לפקציות משפטיות.