דלקת שלפוחית השתן – הבדלי גרסאות

'''דלקת שלפוחית השתן''' (בלועזית: '''ציסטיטיס''', '''Cystitis''') היא [[דלקת]] הנגרמת בדרך כלל ממזהם כלשהו החודר ל[[שלפוחית השתן]] מאזור ה[[פות]] דרך ה[[שופכה]].

 

ה[[תסמין|תסמינים]] הראשיים של ההפרעה הם הפרשת [[שתן]] תכופה מן הרגיל, תחושת דחיפות למתן שתן ותחושת צריבה בעת ההשתנה.

כמו במקרים רבים ב[[רפואה]], אין הכרח בקיומם של כל התסמינים על מנת לאבחן את המחלה, ולעתים ניתן לאבחן את המחלה ללא הופעת תסמינים אלו כלל.

במקרים מסוימים עדיף שלא להתייחס לממצאים בסטיק השתן או בתרבית השתן ולהחליט על טיפול לפי הממצאים הקליניים בלבד.

 

 

אחוז ניכר (כשליש) מהנשים יחלה בדלקת שלפוחית השתן לפחות פעם אחת בחייהן.

ישנם שני גילאים אופייניים להופעת הדלקת: בינקות והילדות המוקדמת (אז גם בנים חשופים למחלה) ובגיל הפריון בנשים המקיימות יחסי מין.

 

הטיפול המקובל במחלה הינו [[אנטיביוטיקה]] המפריעה להתרבות החיידקים בשלפוחית השתן. נראה שבמצבים מסוימים (בגיל הינקות, כאשר נוספים תסמינים של דלקת בדרכי השתן העליונות) יש סיכון לפגיעה בכליות ואף לסיבוכים אחרים כאשר נמנעים מטיפול אנטיביוטי. רוב מקרי דלקת שלפוחית השתן חולפים מעצמם. אין הוכחה חד משמעית שבמקרים הפשוטים (ההגדרה הרפואית למקרה פשוט היא מעבר לתחום כתיבה זו) הטיפול האנטיביוטי מונע סיבוכים, אולם גם אין ביטחון שלא יגרמו סיבוכים, והמחלה עצמה עלולה לגרום סבל, לכן הטיפול האנטיביוטי מקובל בכל מקרה.

 

[[da:Blærebetændelse]]

[[de:Zystitis]]

[[es:Cistitis]]

[[et:Tsüstiit]]