לוגוגרמה – הבדלי גרסאות

ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] מעידים כי [[הכתב השומרי]] כלל בתחילתו לוגוגרמות, ומאוחר יותר הפך ל[[כתב הברתי]]. שלב המעבר מכונה שיטת [[רבוס]]. בשיטה זו משתמשים בערך הפונטי של הלוגוגרמה בשפה נתונה, במקום במשמעותה, כדי ליצור סימנים חדשים. לדוגמה, שימוש בסימן ל"מיץ" יחד עם הסימן ל"פה" כדי ליצור את המילה "מצפה". שיטת המעבר הזאת הופכת את הכתב ספציפי לשפה. בהדרגה ייחסו הסופרים השומרים חשיבות רבה יותר לערך הפונטי של הסימן מאשר למשמעות שלו, עד שהכתב הפך הברתי לגמרי. אף על-פי-כן, השימוש בלוגוגרמות יכול להסביר את האימוץ המהיר יחסית של הכתב השומרי בידי דוברי השפה ה[[אכדית]], שפה השונה מה[[שומרית]] במידה רבה. ייתכן שבתחילה השתמשו הסופרים האכדים בלוגוגרמות שומריות, וקראו אותן כמילים אכדיות. ככל שהתפתח הכתב השומרי והפך הברתי, הפכו הרישומים האכדיים בלתי ניתנים לקריאה עבור הסופרים השומרים ולהפך. כתב ה[[כתב הירוגליפי|הירוגליפים]] המצרי שונה מאוד מן הכתב השומרי, אולם נראה כי הוא התפתח בדרך דומה. [[פלטת נערמר|הכתובת המצרית הראשונה]] שנמצאה מציינת את שמו של המלך ([[פרעה]]) [[נערמר|נער-מר]] (3100 לפנה"ס) בשיטת רבוס - שמו כתוב באמצעות צירוף שתי לוגורמות, אולם ההתייחסות היא לערכן הפונטי: שרטוט של דג [[שפמנון]], שנהגה "נער" ב[[מצרית עתיקה]], ושרטוט של [[אזמל]], שנהגה "מר".

 

ה[[אלפבית יפני|אלפבית היפני]] מורכב משלוש מערכות של סימנים, שתיים מהן הברתיות, ואחת, המכונה [[קנג'י]], היא מערכת של לוגוגרמות. מקורו של הכתב קנג'י בסימניות הסיניות, אולם במהלך הדורות נוצרו הבדלים משמעותיים בין שתי מערכות הכתב. [[יפנית]] היא שפה בעלת מורפולוגיה עשירה יחסית. לפיכך, טקסט יפני רגיל כולל בעיקר לוגוגרמות של קנג'י, אולם רכיבים מורפולוגיים נכתבים בכתב הברתי המכונה [[הירגאנה]] ומשולבים בין הלוגוגרמות.[[הירגאנה]] שהיא מערכת סימנים הברתית, שהתפתחה במשך השנים ממערכת הלוגוגרמות. באופן דומה, התפתחה מערכת הברתית מקבילה המכונה [[קטקאנה]], שמשמשת כיום רק לכתיבת שמות זרים.