תלת-חתרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erud (שיחה | תרומות)
מ interwiki
מ ←‏מבנה: תורגם
שורה 53:
 
===מבנה===
[[תמונה:Trireme cut-frhe.svg|שמאל|ממוזער|300px|חתך של תלת-חתרית, המתאר את מקום ישיבתם של החותרים ואת הזווית שבה החזיקו את המשוטים. ניתן לראות בנקל את המלברית הבולטת החוצה מן הסיפון.]]
התלת-חתריות צריכות היו להיות מהירות ובעלות כושר תמרון טוב. כדי להשיג את שתי התכונות הללו, היה עליהן להיות בעלות מספר רב ככל האפשר של חותרים, הואיל ויותר משוטים מאפשרים מהירות גבוהה יותר, יכולת תמרון טובה, ועוצמה רבה יותר בתמרוני ניגוח); אך קצרות וצרות ככל האפשר, משום שספינה ארוכה ורחבה מתמרנת פחות טוב. הגליאה שקדמה לתלת-חתרית, אוניית החמישים, הייתה באורך של כ–35 מטרים, והיו בה 25 משוטים מכל צד (ומכאן שמה); היה זה האיזון המיטבי בין אורך ומספר חותרים. המצאת התלת-חתרית הייתה פריצת דרך במובן זה, והיא אפשרה בניית ספינות מהירות יותר, בלי להאריך אותן מעבר לגודל הקיים.
 
שורה 60:
האתגר העיקרי בבניית תלת-חתרית היה השמירה על יציבותה של הספינה. הוספת שורה שלישית של חותרים משמעה הגבהה של הספינה, ולפיכך ערעור יציבותה; בעיה זו נפתרה על ידי הוספת ה"מלברית" (מלשון "מלבר", מחוץ) ברוחב כ – 60 ס"מ, שבלטה במישור האופקי משפת הגליאה. החותרים בשורה העליונה השעינו את משוטיהם על המלברית, וכך לא היה צורך להוסיף בגובה.
 
השורה התחתונה של החותרים ישבה נמוך מאד, בערך חצי מטר מעל גובה המים; המשוטים שלהם בלטו החוצה דרך צוהר, שהיה אטום בעור (חוץ מהחור שדרכו עבר המשוט), כדי למנוע חדירה של מים. החותרים ישבו בצפיפות רבה, כדי לחסוך מקום וגובה; [[אריסטופנס]] מעיד על התנוחה הלא-נוחה של החותרים; הוא מעיד על כך שהחותרים סבלו מה[[נפיחה|נפיחות]] של מי שישבו מעליהם.‏‏<ref>‏"ממך למדו המלחים להתווכח עם מפקדיהם... וגם לתקוע נוד לפיו של החותר שמתחתם." אריסטופנס, '''הצפרדעים''', 1071-1074. בתרגום אהרון שבתאי.‏</ref>"
 
===תנאים ואחזקה===