יהדות ג'רבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←חיי הקהילה: תיקון לינק |
||
שורה 40:
==חיי הקהילה==
יהודי ג'רבה נחשבים שמרנים ואדוקים מאוד בדתם, בדומה לאדיקותם של שכניהם [[איסלאם|המוסלמים]] בני כת ה[[אבאדיה]]. כאשר נציג תנועת [[אליאנס]] (תנועת החינוך החילוני הצרפתי) ביקר אצל יהודי ג'רבה בראשית המאה העשרים, הם התנגדו נחרצות לניסיונו להקים שם בית ספר יהודי שיכלול גם לימודי חול (במיוחד לימודי צרפתית). אדיקותם הדתית של יהודי ג'רבה הביאה (בין השאר) לידי כך שבמאות השנים האחרונות הפך האי לאחד מן המוקדים היהודיים הרוחניים הידועים בכל צפון אפריקה. כך למשל, בית הכנסת העתיק שם - נעשה למרכז עלייה לרגל עבור כל יהודי היבשת. האי נעשה גם לאחד ממרכזי הדפוס העברי, מן החשובים ביותר של אפריקה: בו נדפסו במרוצת מאה השנים האחרונות רבבות ספרי קודש - גם לשירותם של שאר יהודי צפון-אפריקה. תושבי ג'רבה גם נודעו ברבניהם שהפיצו אור לכל העולם ובקוד ההתנהגות המיוחד להם. בין הרבנים הידועים מן הדור הקודם היו: הרב [[משה כלפון הכהן]], הרב [[דוד (דידו) הכהן]], הרב [[חי חויתה הכהן]], הרב [[סאסי מעתוק הכהן יהונתן|סאסי הכהן]], הרב [[משה עידן]] (אבי סבו של
כיום ([[2006]]) יש בג'רבה כעשרים בתי כנסת, ושתי ישיבות: ישיבת "אור תורה", וישיבת "רבי אברהם" - המיועדת למצטיינים. כמו כן פועל באי בית ספר יהודי-פרטי: "תורה וחינוך" - הפועל בימי החול למשך שעה יומית אחת (בזמן מנוחת הצהרים שבשתי הישיבות) והמעניק (על ידי מורים דתיים) בעיקר לימודי עברית והיסטוריה יהודית. אמנם, רוב התלמידים היהודים לומדים כיום (על פי בחירתם) בבית ספר ממשלתי, אך בזמן שבו התלמידים הלא-יהודים פונים למנוחת-הביניים היומית (אשר נמשכת כשעתיים-וָחצי עד הצהריים) והשבועית (לאורך יום ראשון כולו), רוב התלמידים היהודים שוהים בישיבת "אור תורה" (בעוד שהישיבה השנייה אינה מכניסה תלמידים הרשומים בבית הספר הממשלתי). אחרי גמר הלימודים בבית הספר הממשלתי - שוב פונים התלמידים היהודים לישיבה, ושוהים שם למִן אחרי הצהרים ועד זמן [[תפילת ערבית]]. בשבת מעניק בית הספר הממשלתי פְטוֹר-נוכחות לתלמידיו היהודים, בעוד שאז מתקיימים בישיבה [[לימודי קודש]] - כשעה בצהרים. הלימודים בשתי הישיבות כוללים - פרט ללימודי-הקודש הקלאסיים של חומש תלמוד והלכה - גם לימוד ייחודי של תרגום יהודי עתיק של החומש לערבית-יהודית, בנוסח ייחודי ליהודי ג'רבה, אשר קרוב לנוסחים (ששרדו רק בכתובים) של שאר יהודי צפון אפריקה, ואשר תועד בדור האחרון (בכתב יד).
| |||