מושבת מצורעים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
LaaknorBot (שיחה | תרומות) מ בוט מוסיף: zh:漢生病療養院 |
|||
שורה 14:
בתקופה ה[[צלבנים|צלבנית]] שכנה ב[[ירושלים]] מושבת מצורעים מצפון לשער החדש של ימינו, ונקראה על שם לזרוס, שעל פי [[הברית החדשה]] נרפא מצרעתו על ידי [[ישו]]. המנזר הוקם ביוזמתו של מסדר האבירים המצורעים, שפטרונו היה המלך [[בלדווין הרביעי]], שהיה מצורע אף הוא. עדות לקיומה של מושבת מצורעים זו ניתן למצוא במפות צלבניות, ובמיוחד במפת קמבריי מן המאה ה-13.
בשלהי [[התקופה העות'מאנית]] פעלה מושבת מצורעים בתוך העיר העתיקה, בצמוד לחומה הדרומית ליד [[שער ציון]] (בתחומי גן התקומה של ימינו). המצורעים התגוררו שם בבקתות עלובות, שדלתיהן פנו אל החומה ולא אל הרחוב. הם התחתנו רק בינם לבין עצמם, ונחשבו לאחת הקהילות האומללות ביותר בעיר
הרופא טיטוס טובלר שביקר וסקר את המצב הרפואי בירושלים בשנת [[1846]] מתאר את מושבת המצורעים:
{{ציטוט|תוכן=מספר המצורעים היה כשלושים, שני שליש גברים ושליש נשים... כל מה שנחוץ למחייתם של נידחים ומוחרמים אלה, כמו לבוש, מזון וחמרי הסקה הם מקבלים על ידי קיבוץ נדבות בעיר ובסביבתה...
|מקור=תרומה לטופוגרפיה הרפואית של ירושלים, טיטוס טובלר.|מרכאות=כן}}
בית המצורעים הראשון בירושלים בתקופה המודרנית נבנה במתחם הנקרא "בית ישעיהו הקדוש" ברחוב [[גרשון אגרון|אגרון]]. הוא הוקם על ידי נזירים גרמנים בשנת 1866, שטיפלו בכל מצורע, בן כל דת ומין. ב-1887 הוקם '[[בית החולים הנסן|בית החולים למצורעים]]' ב[[טלביה]] בלב חורש קטן הרחק מבתי מגורים. המבנה והחצר הגדולה תוכננו על ידי ה[[אדריכל]] [[קונרד שיק]].
| |||