הרמוניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תווים;
שורה 12:
==הרמוניה במוזיקה==
 
כאשר שני תויםתווים מושמעים בו-זמנית, נוצר ביניהם [[מרווח (מוזיקה)|מרווח]]. לכל מרווח כזה יש שם, הנקבע על פי המרחק בין הצלילים. לדוגמה: מרווח של טון אחד, כלומר, מרווח בין שני צלילים סמוכים, נקרא [[סקונדה]] גדולה (סקונדה קטנה היא בת חצי טון). מרווח של טון וחצי נקרא [[טרצה]] קטנה ומרווח של שני טונים שלמים נקרא טרצה גדולה, וכן הלאה. [[אקורד]] מורכב משלושה צלילים או יותר, המושמעים ביחד, כאשר שם האקורד נקבע על פי צורתו הבסיסית של האקורד. במוזיקה המערבית עד סוף המאה ה-19 כל האקורדים היו מורכבים מטרצות, ועל פי סדר הטרצות המרכיבות כל אקורד נקבע סוגו: אקורד מז'ור - טרצה גדולה ומעליה קטנה, אקורד מינור - טרצה קטנה ומעליה גדולה, אקורד מוקטן - טרצה קטנה ומעליה קטנה ואקורד מוגדל - טרצה גדולה ומעליה גדולה. אקורד שבין הצליל התחתון שלו לצליל העליון יש מרווח של קווינטה (חיבור של שתי טרצות) כלשהי (זכה, מוקטנת או מוגדלת) הוא אקורד משולש. מיקום האקורד על [[סולם (מוזיקה)|דרגות הסולם]] קובע את אופיו יחסית לסולם: אקורד טוניקה (על הצליל היסודי של הסולם), אקורד דומיננטה (על הצליל החמישי לרוב אך במודוסים שונים זה אחר) וכן הלאה. מערכים כאלה באים לביטוי בעיקר ב[[קדנצה|קדנצות]] בסיומי פסקאות, פרקים או יצירות. רצף אקורדים יכול ליצור מתח, הדורש פתרון, או להוביל לסיום ללא מתח. לפי המרווח בין כל שניים ממרכיביו ישתנה שם האקורד ומצבו. הטוניקה (הצליל היסודי) יכולה לעבור מן הבס למיקום אחר באקורד, כך שהמרווחים ישתנו - אקורד דו מז'ור משולש - דו-מי-סול - בנוי משתי טרצות, גדולה וקטנה, אך אם יהיה ה-מי בבס, ישתנה המבנה לטרצה קטנה ומעליה קוורטה - עדיין אקורד דו מז'ור, אך במבנה שונה הקרוי "היפוך ראשון". היפוכי האקורדים נועדו בשביל לשנות את מידת היציבות שלהם או על מנת שקו הבס יהיה מלודי. אקורד המכיל שלושה תויםתווים נקרא אקורד משולש או [[טריאד]], בעוד שאקורד המכיל ארבעה או חמישה צלילים נקרא אקורד מרובע או מחומש בהתאמה. גם אקורדים מרובעים או מחומשים מורכבים מטרצות. לאקורד מרובע הוסיפו את צליל הספטימה (3 טרצות) ולאקורד מחומש הוסיפו את הספטימה(3 טרצות) והנונה (4 טרצות). אקורד מרובע הוא נפוץ מאוד במוזיקה ומתרחש בלי סוף. לעומת זאת אקורד עם חמישה צלילים או יותר הוא נדיר מאוד. כמו כן גם אקורדים כאלה יכולים לבוא בהיפוכים.
 
קיימות מספר גישות לכתיבת הרמוניה, והגישות השתנו במהלך השנים. ב[[ימי הביניים]] ובהמשך ב[[תקופת הרנסאנס]]