אקורד מז'ורי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תווים;
שורה 16:
 
===אקורדים לא משולשים===
דרך נוספת לשנות את אופי האקורד היא הוספת תויםתווים (או הסרת תוים). יש כמובן אינספור אפשרויות להוספה או להסרה של תויםתווים אך יש כאלו מוכרים יותר מאחרים. אפשר כמובן להפוך גם את כל האקורדים הלא משולשים.
 
====ספטאקורד====
שורה 22:
 
====ספטאקורד מוגדל====
אקורד נוסף נדיר יותר אך גם כן מהמוזיקה הקלאסית, הוא הספטאקורד המז'ורי המוגדל. האקורד בנוי מאקורד משולש ומספטימה גדולה מצליל הבס. במוזיקה מודרנית נקרא האקורד שבע מז'ור כיוון שהתו שנוסף אליו הוא התו השביעי בסולם המז'ורי. למרות שהטריטון שבאקורד ניפתר והמרוח בין התו השני לרביעי נהיה [[קווינטה]] נוצרת בעיה [[הרמוניה|הרמונית]] אחרת, פחות חמורה, והיא [[דיסוננס]] בין התו הרביעי לבין התו הראשון. למשל בספטאקורד המאזורי המוגדל של [[רה]] התויםהתווים הם רה, פה דיאז, לה, ו[[דו דיאז]], המרווח בין הרה לדו דיאז הוא 11 וחצי טונים-מרווח דיסוננסי. הבעיה מחמירה כשאר עושים חלק מההיפוכים לאקורד והמרווח נהיה חצי טון. כמובן שאת אותה "בעיה הרמונית" מנצלים כדי לתת אופי לאקורד. את האקורד מסמנים באות של הבס אחריה המספר 7 ואז אותיות maj לדוגמה: F7maj הוא סימונו של הספטאקורד המוגדל של פה.
 
====אקורד שתיים====
אקורד שתיים מז'ורי הוא אקורד משולש ו[[סקונדה]] גדולה לצליל הבס. האקורד נקרא כך כיוון שהתו שנוסף מלבד התויםהתווים השורשיים הוא התו השני בסולם של הבסיס. האקורד אינו מופיע במוזיקה הקלאסית, וגם במודרנית הוא נדיר מאד. מבין כל האקורדים המרובעים הפשוטים, אקורד שתיים הוא הכי פחות שכיח. אחת הסיבות לחוסר השימוש של האקורד היא שיש בו שני דיסוננסים רצופים. האקורד [[סול במול]] מז'ור שתיים הוא אקורד שהתווים שלו הם: סול במול, [[לה במול]], [[סי במול]] ו[[רה במול]], המרווחים בין סול במול ללה במול ובין סי במול ללה במול הם סקונדות גדולות, כלומרת מרווחים דיסוננטים (אם כי של טון ולא של חצי טון). לרוב האקורד לא יבוא בנפרד, אלא חלק ממעבר שנפתר, או כקישוט על האקורד המקורי. את האקורד מסמנים באות של הבס ובספרה שתיים לידה לדוגמה: F2 הוא סימונו של האקורד שתיים של פה.
 
====אקורד ארבע====
שורה 35:
====אקורד שש====
אקורד שש מז'ורי הוא אקורד משולש ו[[סקסטה]] גדולה לצליל הבס. שם האקורד ניתן לו כיוון שהתו הנוסף לאקורד הוא התו השישי בסולם המז'ורי של הבס. האקורד הזה יחסית שכיח במוזיקה מודרנית, ומוזיקה קלאסית הוא קיים אך מעולם לא ניתן לו שם כיוון שהיה נדיר מאוד וזניח מבחינת מהות היצירות. האקורד חובא בתוכו מרווח דיסוננטי אחד בלבד, אך מרווחים קונסוננטים רבים. מלבד הקוסוננטים הטבעיים באקורד: המרווחים בין התו הראשון לשני ובין השני לשלישי, נוספת סקסטה שהיא בעצמה צליל קוסוננטי מה שנותן לאקורד "חיספוס" מסוים, אך הוא אינו צורם לאוזן. האקורד שש המז'ורי סול למשל מורכב מהתוים: סול, סי, רה ומי. בין רה למי יש סיקונדה, אך סיקונדה בודדת בתוך אקורד מרובע כמעט ואינה נשמע (בעיקר שהיא סקונה גדולה), אך המרווחים בין סול לסי, בין סי לרה ובין סול למי, כולם מרווחים קונוננטים.
צריך לשים לב שהאקורד הוא היפוך של הספטאקורד המינורי המתאים לו, כלומר יש בו את אותם התויםהתווים כמו בספטאקורד מי מינור.
 
גם האקורד הזה כמו רוב האקורדים המרובעים מתאים מאוד למעברים ולא להצהרות שעומדות בפני עצמן, אך במקה של האקורד שש יש הרבה יוצאים מן הכלל וייתכן והוא יופיע בפני עצמו. המעבר המתאים ביותר לאקורד שש הוא מעבר בין אקורד לספטאקורד. אלף כיוון שהוא עצמו דומה לספטאקורד מינורי ובית כיוון שהוא לא צורם לאוזן אך הוא כן מכין את הקרקע למלעבר לאקורד יותר מלנכולי. אקורד שש יכול להתאים בכל רמה בסולם ואינו מזוהה אם אף אחת מהן. האקורד מסומן בספרה שש לצד האות המסמנת את הבס, לדוגמה F6 הוא אקורד שש על בסיס האקוד פה.