אקורד מז'ורי – הבדלי גרסאות

דרך נוספת לשנות את אופי האקורד היא הוספת תויםתווים (או הסרת תוים). יש כמובן אינספור אפשרויות להוספה או להסרה של תויםתווים אך יש כאלו מוכרים יותר מאחרים. אפשר כמובן להפוך גם את כל האקורדים הלא משולשים.

אקורד נוסף נדיר יותר אך גם כן מהמוזיקה הקלאסית, הוא הספטאקורד המז'ורי המוגדל. האקורד בנוי מאקורד משולש ומספטימה גדולה מצליל הבס. במוזיקה מודרנית נקרא האקורד שבע מז'ור כיוון שהתו שנוסף אליו הוא התו השביעי בסולם המז'ורי. למרות שהטריטון שבאקורד ניפתר והמרוח בין התו השני לרביעי נהיה [[קווינטה]] נוצרת בעיה [[הרמוניה|הרמונית]] אחרת, פחות חמורה, והיא [[דיסוננס]] בין התו הרביעי לבין התו הראשון. למשל בספטאקורד המאזורי המוגדל של [[רה]] התויםהתווים הם רה, פה דיאז, לה, ו[[דו דיאז]], המרווח בין הרה לדו דיאז הוא 11 וחצי טונים-מרווח דיסוננסי. הבעיה מחמירה כשאר עושים חלק מההיפוכים לאקורד והמרווח נהיה חצי טון. כמובן שאת אותה "בעיה הרמונית" מנצלים כדי לתת אופי לאקורד. את האקורד מסמנים באות של הבס אחריה המספר 7 ואז אותיות maj לדוגמה: F7maj הוא סימונו של הספטאקורד המוגדל של פה.

אקורד שתיים מז'ורי הוא אקורד משולש ו[[סקונדה]] גדולה לצליל הבס. האקורד נקרא כך כיוון שהתו שנוסף מלבד התויםהתווים השורשיים הוא התו השני בסולם של הבסיס. האקורד אינו מופיע במוזיקה הקלאסית, וגם במודרנית הוא נדיר מאד. מבין כל האקורדים המרובעים הפשוטים, אקורד שתיים הוא הכי פחות שכיח. אחת הסיבות לחוסר השימוש של האקורד היא שיש בו שני דיסוננסים רצופים. האקורד [[סול במול]] מז'ור שתיים הוא אקורד שהתווים שלו הם: סול במול, [[לה במול]], [[סי במול]] ו[[רה במול]], המרווחים בין סול במול ללה במול ובין סי במול ללה במול הם סקונדות גדולות, כלומרת מרווחים דיסוננטים (אם כי של טון ולא של חצי טון). לרוב האקורד לא יבוא בנפרד, אלא חלק ממעבר שנפתר, או כקישוט על האקורד המקורי. את האקורד מסמנים באות של הבס ובספרה שתיים לידה לדוגמה: F2 הוא סימונו של האקורד שתיים של פה.

צריך לשים לב שהאקורד הוא היפוך של הספטאקורד המינורי המתאים לו, כלומר יש בו את אותם התויםהתווים כמו בספטאקורד מי מינור.