החטיפה מן ההרמון – הבדלי גרסאות

היצירה קלילה באופיה ומטרתה לגרום הנאה. אין בה אותה ירידה לעומק הדברים וחקר הדמויות או רגשות אפלים, המורגשים באופרות המאוחרות יותר של מוצרט. עלילתה מנצלת את ההתלהבות ששררה אותו זמן לתרבות ה"אקזוטית" של [[טורקיה]], אומה שזמן קצר קודם לכן הפסיקה להוות איום צבאי על אוסטריה, והוינאים גילו עניין בפולקלור הפיקנטי שלה. האופרה של מוצרט כללה גרסה מערבית למוזיקה הטורקית והתבססה בצורה רופפת על המוזיקה של להקות [[יניצ'רים]] טורקיות, שמוצרט העסיק ביצירותיו המוקדמות יותר. כמו רבות מן הקומדיות של התקופה, היא עושה שימוש באלמנטים רבים בעלילה ובדמויות, שמקורם בסגנון ה[[קומדיה דל'ארטה]].

 

 

המוזיקה הולחנה במלוא המרץ וכוללת כמה מה[[אריה (מוזיקה)|אריות]] המרהיבות, המורכבות והמסובכות ביותר של המלחין; באריה האחרונה של אוסמין כלול אחד ה[[תו (מוזיקה)|תווים]] הנמוכים ביותר ב[[רפרטואר]] ה[[מוזיקה מערבית|מערבי]], רה נמוך. ייתכן שרבות מהן נכתבו מתוך מחשבה על הזמרים, שמוצרט ייעד להם את האריות. את אוסמין גילם לראשונה [[לודוויג פישר]], זמר בס, שנודע ב[[מנעד]] הגדול שלו וביכולתו לדלג על מרווחים גדולים בקלות. בדומה לכך, מוצרט כתב על הזמרת הראשונה שגילמה את דמות קונסטנצה, קתרינה קווליירי: "הקרבתי את האריה של קונסטנצה במעט למען הגרון הגמיש של הגברת קווליירי." הדבר ניכר בעיקר באריה המפורסמת ביותר, יש להניח, של האופרה, "עינויים מכל הסוגים" (''Martern aller Arten'') הארוכה, המשוכללת והקשה ביותר לביצוע.