יבשת-על – הבדלי גרסאות

תאוריה זו של וגנר התחלפה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בזו של "מחזור היבשות" (הנקרא גם "[[מחזור וילסון"]]) שנהגה על-ידי ה[[גאולוג]] והגאופיזיקאי ג'והן טוזו וילסון (John Tuzo Wilson). וילסון היטיב לתאר את תנועתן של יבשות ואת היווצרותם וסגירתם של אוקיינוסים, אולם לא סיפק את המנגנון הגורם לכך. תאוריית [[טקטוניקת הלוחות]] – יורשתו של מחזור וילסון – החלה להתפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20, וסיפקה הסבר אפשרי: תנועת הלוחות מתחילה באוקיינוסים ונובעת מ[[התפשטות קרקעית הים]] בהם. תהליך זה מתחיל ב[[רכס מרכז אוקייני|רכסים מרכז אוקייניים]] שמהם נפלטת [[מאגמה]]. המאגמה בונה קרום [[בזלת|בזלתי]], הדוחק את הקרום הקיים לצדדים. הלוחות משני צדי האוקיינוס מתרחקים זה מזה, וברווח הנוצר חודרת מאגמה חדשה. התקרבות לוחות זה כלפי זה נובעת מ[[לוחות טקטוניים#גבולות סגירה|סגירה]] של המרחק ביניהם, היוצרת [[אזור הפחתה|אזורי הפחתה]] בהם לוח אחד חודר מתחת ללוח אחר, או ששני לוחות מתנגשים זה בזה ויוצרים [[רכס הרים|רכסי הרים]] בתהליך של [[אורוגנזה]].