|
חציו הראשון של הספר מתעד את תולדות העיר מיום הקמתה, דרך ימיה הראשונים של [[אחוזת בית]], [[גירוש תל אביב]], פריחת העיר בימי [[העלייה החמישית]] ועד להקמת מדינת ישראל. הספר מתעד את התהליכים שעברה העיר, וכולל מידע ביוגרפי רב לגבי מקימי העיר ובוניה, התפתחותה האורבנית והתהליכים ההיסטוריים אותם עברה העיר בארבעת העשורים הראשונים לקיומה. דמויות כ[[חיים חיסין]], [[מאיר דיזנגוף]] ו[[ישראל רוקח]] מתוארות באופן אוהד, בריבוי פרטים ואנקדוטות, ושפע של פרטים ביוגרפיים, אותם קיבץ הסופר מהדמויות הפועלות, שרבות מהן היו עוד בחיים, ויכלו לספר מכלי ראשון את סיפורן.
חציו השני של הספר נותן תמונה צבעונית ומשעשעת לעיתיםלעתים של העיר בסוף [[שנות ה-50]], כאשר לא הייתה עוד "תל אביב הקטנה", אך גם לא הכרך רווי [[גורד שחקים|גורדי השחקים]] שהפכה להיות. באותו הרגע בו ב[[שדרות רוטשילד]] "לא נותר אפילו סוס אחד, וטנדרים, משאיות ותלת אופנים תפסו את מקומם". העיר שתיאורה עולה מן הספר אינה מקום אידילי. בעיות רבות כזיהום מי הים, העוני והדלות ב[[שכונת מחלול]], וה[[זנות]] ב[[השטח הגדול|שטח הגדול]] ביפו, כמו גם אנקדוטות מחיי הפשע, אותם סיקר דונביץ' כעיתונאי, מתוארות ללא כחל ושרק. אך העיר מתוארת באהבה, על מגוון הדמויות הקטנות והגדולות של תושביה, החל בראש העיר באותם הימים, [[חיים לבנון]] וכלה ב"תופס הנחשים אבו ריאש". [[שוק הכרמל]], ו[[כיכר מגן דוד]] מתוארים כ"לב ההומה" של העיר. חיי התרבות מתוארים בהרחבה, כך תיאטרון [[הבימה]] בו עוד כיכבה [[חנה רובינא]], או [[רביעיית מועדון התיאטרון]] בה שר [[יעקב בן סירא|ינקלה בן סירא]], וטקס בחירת [[מלכת היופי]] לשנת [[1957]], בו קיבלה הזוכה, [[עטרה ברזילי|קורינה ברזאלי]] בנוסף לפרחים גם את "אלבום בן -גוריון".
==רשימת פרקי הספר==
|
