מושבת מצורעים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מושבות מצורעים בארץ ישראל: {ויקישיתוף} |
|||
שורה 9:
[[תמונה:Leppercamp22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מושבת המצורעים ליד שער ציון, 1860]]
[[File:Leperes jerusalem 1906.jpg|שמאל|ממוזער|מצורעים בירושלים, 1906]]
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Leprosy in Jerusalem|שם ויקישיתוף=מצורעים בירושלים}}▼
ב[[תנ"ך]] ישנה עדות על 'בית החופשית', שהיה מושבת מצורעים בה שהה [[עוזיהו]] מלך יהודה לאחר שנצטרע. צרעת זו היא כמובן הצרעת המקראית ולא ל'מחלת הנסן', ככתוב: "וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-הַמֶּלֶךְ, וַיְהִי מְצֹרָע עַד-יוֹם מֹתוֹ, וַיֵּשֶׁב, בְּבֵית הַחָפְשִׁית; וְיוֹתָם בֶּן-הַמֶּלֶךְ עַל-הַבַּיִת, שֹׁפֵט אֶת-עַם הָאָרֶץ" (מלכים ב' טו, ה'). המסורת העממית מציינת את המקום במערה הנקראת כיום [[קבר בני חזיר]] השוכן ב[[נחל קדרון]].
שורה 22 ⟵ 21:
|מקור=תרומה לטופוגרפיה הרפואית של ירושלים, טיטוס טובלר.|מרכאות=כן}}
בית המצורעים הראשון בירושלים בתקופה המודרנית נבנה במתחם הנקרא "בית ישעיהו הקדוש" ברחוב [[גרשון אגרון|אגרון]]. הוא הוקם על ידי נזירים גרמנים בשנת 1866, שטיפלו בכל מצורע, בן כל דת ומין. ב-1887 הוקם '[[בית החולים הנסן|בית החולים למצורעים]]' ב[[טלביה]] בלב חורש קטן הרחק מבתי מגורים. המבנה והחצר הגדולה תוכננו על ידי ה[[אדריכל]] [[קונרד שיק]].
▲{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Leprosy in Jerusalem|שם ויקישיתוף=מצורעים בירושלים}}
==פרשת מושבות המצורעים ביפן==
| |||