יוונית ביזנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Broadbot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: da:Byzantinsk græsk
עריכה, תוספת קטנה על פי ויקי אנגלית
שורה 1:
{{תבנית:היסטוריה של היוונית}}
'''יוונית ביזנטית''', '''יוונית מדיבלית''' (מ[[יוונית]]: Μεσαιωνική Ελληνική) או '''יוונית של [[ימי הביניים]]''', הם מושגים [[בלשנות|בלשניים]] שמתארים את התקופה הרביעית ב[[היסטוריה של היוונית|היסטוריה של השפה]] ה[[יוונית]]. גבולות התקופה מסומנים בהעברתבמהעברת [[עיר בירה|בירת]] [[האימפריה הרומית]] מ[[רומא]] ל[[קונסטנטינופול]] ב-[[330]], ובנפילתועד נפילת קונסטנטינופול לידי [[האימפריה העות'מאנית]] ב-[[1453]].
 
==היסטוריה==
כאשר הבירההועברה שלבירת [[האימפריה הרומית]] הועברה ל[[קונסטנטינופוליס]]לקונסטנטינופול ב[[המאה ה-4|מאה הרביעית]], המשיכה ה[[לטינית]] להיות ה[[שפה]] הרשמית של כל האימפריה המשיכה להיות [[לטינית]]. עם זאת, השפה המדוברת והספרותית של [[האימפריה הרומית המזרחית]] הייתה [[יוונית]]. יוונית הייתה גם שפת ה[[כנסייה]] וה[[חינוך]], בזמן שהאוניברסיטאות יצרו שילוב של שתי השפות. אף על פי שה[[דיגלוסיה]] היוונית-לטינית החדשה נמשכה יותר משתי מאות, העדיפו [[קיסרי ביזנטיוןהאימפריה הביזנטית]] העדיפו את השימוש הרשמי ביוונית על-פני הלטינית מההתחלה. הלטינית נשמרה בכתבים ובמטבעות עד [[המאה ה-11]].
 
ההפרדה של דוברי הלטינית ושל דוברי השפה המשולבת ב[[האימפריה הרומית המערבית|חלק המערבי של האימפריה]], האיצה את ה[[הלניזציה]] של [[האימפריה הרומית המזרחית|החלק המזרחי]]. מאוחר יותר, כאשר שושלות מלכים יווניים ביססו את עצמם בכתר הביזנטי, שונתה השפה הרשמית שונתה ליוונית, אשר החליפה את הלטינית לגמרי. היוונים של מזרח האימפריה שימרו את השם ה"הרומירומי", והמדינה הבזינטיתהביזנטית ה[[ימיבימי הביניים|מדיבלית]] המשיכה להיקרא "Ρωμανία" (רומא), גם הרבה אחרי שהעיר רומא ושאר האימפריה המערבית נכבשו על ידי הברבריםה[[שבטים גרמאניים|גרמאנים]]. בסופו של דבר, הפכה המילה "Ρωμαίοι" (רומאים) הפכה להיות מילה נרדפת ל-"Έλλην" (יוונים); בשם "Ρωμαίοι" (רומאים) נעשה שימוש של תואר יוקרה, שהראה את יראת הכבוד אל האימפריה הרומית העתיקה.
 
===התפתחות משפת הקוינההשפה===
המרכז הלשוני וה[[תרבות]]י של היוונים בזמן [[יוון תחת שלטון ביזנטיון|התקופה הביזנטית]] היה קונסטנטינופול. הבירה שימשה כמרכז לשוני של ההלניזם הביזנטי, גםהן של השפה הספרותית וגםוהן של המדוברת. ה[[דיגלוסיה]] בביזנטיון הוגדרה כ"קוינה ספרותית", שבה היו אלמנטים של ארכאיזם מחד, ומאפיינים של ה"קוינה הנפוצה", שהייתה היורשת הטבעית של '''[[יוונית קוינה]]''' (Koiné).
 
היוונית הביזנטית לא הייתה מערכת לשונית הומוגנית, אלא מגוון של ניבים ושלבים בהתפתחות של דיגלוסיה יוונית. הדיגלוסיה התבטאה בשונות ניכרת בין לשון הדיבור ולשון הכתיבה. בעוד שלשון הדיבור התפתחה מ[[קוינה|יוונית קוינֶ‏ה]] (Koiné), הלשון המדוברת ברחבי [[העולם ההלניסטי]], נעשתה הכתיבה בלשון גבוהה יותר, שהשתמשה במאפיינים הן של הקוינה שבו נכתבה [[הברית החדשה]], והן של [[יוונית אטית]] שבה נכתבה הספרות ה[[יוון הקלאסית|יוונית הקלאסית]]. אולם בהדרגה אימצה גם הלשון הכתובה מאפיינים של שפת הדיבור, ולקראת סוף [[המאה ה-11]] החלה להופיע ספרות המאפיינת שלב התפתחות זה, והקרובה ב[[דקדוק]] וב[[פונולוגיה]] שלה ל[[יוונית מודרנית]].
 
[[קטגוריה: יוונית]]