שיטת ויקרס – הבדלי גרסאות

שיטת ויקרס Vickers הוצעה ב- 1922, והיא נמצאת בשימוש מעבדתי והנדסי עד היום. החודרן בבדיקה זו הוא פירמידת יהלום מרובעת בעלת זווית חוד של 136^o בין הפאות המנוגדות. את העומס נהוג לשנות בין 1 ל-120 ק"ג. מספר הקשיות VHN מבוסס על העומס הפועל מחולק בשטח פני העיקבה. שטח זה מחושב ע"י מדידת אלכסוני ריבוע העיקבה והקשיות מחושבת לפי:

<math>VHN=\frac{2Psin(136/2)}{L^2}=\frac{1.854P}{L^2}</math>

 

ה) היתרון העיקרי בשיטה זו הוא השימוש בחודרן יהלום, המאפשר בדיקה של קשיות חומרים קשים.