הבדלים בין גרסאות בדף "נווה שאנן (תל אביב)"

אין תקציר עריכה
[[קובץ:Old central station tel aviv.JPG|שמאל|ממוזער|250px|נווה שאנן והתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. ניתן להבחין בהתעקלות הרחובות ימינה, בהתאם ל"תוכנית המנורה"]]
[[תמונה:בית האונייה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית האוניה]] העומד בקצה השכונה הנראה מאזור [[מחלף לה גוארדיה]]]][[תמונה:נוהשאנן091.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין מגורים ומסחר ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]] ברחוב לוינסקי פינת נווה שאנן, 7/08]][[קובץ:מגדלמים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מגדל מים]] מ[[שנות ה-30]] בשכונה, 7/08]]
'''נווה שאנן''' היא שכונת פועלים שהוקמה בדרום [[תל אביב]] ב-[[שנות ה-20 של המאה ה-201921]].
 
== היסטוריה ==
עם התגברות "[[מאורעות תרפ"א]]", אשר התרחשו בראשית ב-[[שנות העשרים]] של [[המאה העשרים1921]] ב[[ארץ ישראל]], החליטה קבוצה של 400 יהודים מ[[יפו]] לעזוב את העיר. לשם כך איתרה הקבוצה את פרדס שייח'-עלי ששכן בסמוך למתחם של [[תחנת כוח|תחנת הכוח]] הראשונה בתל אביב. הפרדס היה תא שטח פורה בגודל של 260 [[דונם]] ונהנה מאספקת מים עצמית.
 
חברי הקבוצה, אשר כללה בעלי מקצוע מתחומים שונים, ובהם [[נגר]]ים, [[חקלאי]]ם, [[סוחרי]]ם ופועלי בניין, שאפו להקים חלופה עירונית ל[[מונופול]] החקלאי שהיה בידיהם של הערבים ביפו והגרמנים במושבה [[שרונה (מושבה)|שרונה]]. בהתאם לכך, הם בחרו, במסגרת תחרות אדריכלית שיזמו, בתוכניתו של האדריכל [[יוסף טישלר]], הידועה כתוכנית "המנורה".
על פי תוכנית זו, אשר בנויה למעשה על רעיון קונצנטרי השואב השראה מפרויקטים חקלאיים–עירוניים מוקדמים יותר, כדוגמת אלה של [[ריכרד קאופמן]] ו[[אבנעזר הווארד]], תוואי הרחובות מאורגנים בצורת מנורה, כך ש[[רחוב לוינסקי]] מהווה "השמש" וממנו יוצאים "קנים": רחובות צרים, אשר מתעגלים בהגיעם לציר [[שדרות הר-ציון]] (שדרות ירושלים דאז). עם זאת, התוכנית לא באה לידי מימוש בשל הסיבה שחברי הקבוצה התקשו לרכוש את כל השטחים המיועדים. המיקום הגאוגרפי של התוכנית נקטע למעשה במה שהפך מאוחר יותר לגבול בין יפו לתל אביב. גבול זה, לא רק שחסם ומנע את התממשות החזון האוטופי של הקבוצה, אלא גם יצר את תוואי השטח שהוקצה בשנים מאוחרות יותר לפרויקט [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]].
 
בהסתמך על האופי הקונצנטרי של תוכנית השכונה, היווה מרכז ה"מנורה" מתחם שכונתי מקומי, אשר בהמשך נקרא "[[מתחם ביאליק]]". מתחם זה כלל בית ספר שכונתי וגינה, ציבורית,על- מנת לענות על צרכיהם של תושבי השכונה. בד בבד, החלה השכונה גם להינתק משאר אזורי המגורים הסובבים אותה. תושבי השכונה, אשר בחלקם הגדול עבדו בתחומי מלאכה שונים ומגוונים, פתחו את עסקיהם כך שנוצר רצף של בתי עסק קטנים המתמחים במקצועות, כגון: דפוס, ייצור מתכת, מכירת נעליים, נגרות וכדומה. אלה התערבבו עם בתי המגורים, אשר נבנו בבנייה נמוכה ורוויה יחדיו.
 
ב-[[1938]] התקבלה ההחלטה לפתוח בשטח הגובל מצפון מערב לשכונה את תחנת האוטובוסים המרכזית הראשונה של תל אביב ("[[התחנה המרכזית הישנה של תל אביב|התחנה המרכזית הישנה]]").המניע העיקרי להקמת התחנה בשטח זה נבע מעצם העובדה שהאוטובוסים העירוניים חנו ב[[כיכר המושבות]] הסמוכה שהיוותה צומת תחבורתי בעיר.
 
ב-[[1963]] החל להתגבש פרויקט יזמי אחר מדרום לשכונה,הידוע כיום כמתחם "[[התחנה המרכזית החדשה בתל אביב]]". מבנה התחנה נמצא על קרקעות שנקנו באותו זמן על ידי היזם [[אריה פילץ]], אשר היה נחוש לנצל את זכויות הבנייה המגיעות לו ולהקים שם טרמינל אוטובוסים בינעירוני,ללא כל התחשבות במצב הסביבה וטובת תושבי המקום.
 
בניית התחנה,אשר תוכננה על ידי האדריכל [[רם כרמי]],הסתיימה ב-[[1993]] ונפתחה ב-[[18 באוגוסט]] באותה השנה,כאשר האזור כולו התדרדר בשל חילופי אוכלוסייה,התבלות המבנים הקיימים באזור והזנחתם,ואי ההשקעה של העירייה בתשתיות ושירותים קהילתיים.כיום התחנה החדשה הפכה למוקד אזורי,אשר קיבל גוון רב-תרבותי ומשרת בעיקר את צרכיהם המסחריים של אוכלוסיית הזרים באזור.יחד עם זאת,מתחם ביאליק הפך כיום לאזור פשע,המשמש גם כמקום מפגש ל[[נרקומן|נרקומנים]],[[זנות|זונות]] וחסריו[[הומלס|חסרי בית]].התחנה המרכזית הישנה הפכה גם היא לאזור נטוש,משום שכל תנועת האוטובוסים עברה לתחנה החדשה,ושטח התחנה הישנה הפך לחניון אוטובוסים ומכוניות.
 
בנוסף, השכונה עברה גם שינויים באופי האוכלוסייה. אם בשנותיה הראשונות של השכונה התושבים המייסדים היו ברובם בעלי מקצועות חופשיים,המתקשרים לתחומי מלאכה ובנייה,הרי שברבות השנים חלקם עזבו את האזור, או שהשכירו את השטחים והמבנים למשפחות אחרות, אשר באו ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר. בשנים המאוחרות יותר האזור הפך לפחות אטרקטיבי בשל התופעות האורבניות השונות שצוינו לעיל, אשר התמקמו שם, והחל למשוך גורמי פשע, משפחות מעוטות יכולת, ו[[עובד זר|עובדים זרים]], בשל שכר הדירה הנמוך יחסית בעיר.בסוף [[שנות ה-90]] האזור קיבל עדנה מחודשת בדמות העובדים הזרים שהתיישבו בסביבה,ונתנו למקום גוון רב-תרבותי,אשר כיום נחלש בשל המדיניות לגרש את העובדים הזרים מישראל.
ב-[[1996]] נחנך בשכונה מדרחוב.
 
== השכונה כיום ==
משתמש אלמוני