הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

באביב [[1943]] היה מצבה הצבאי של [[איטליה]] בכי רע. לאחר התבוסות ב[[צפון אפריקה]] וב[[קרב סטלינגרד]] בהן איבדה איטליה מאות אלפי חיילים בשדות קרב רחוקים, במלחמה שנראתה כתואמת את המדיניות הגרמנית, ורחוקה מהאינטרס האיטלקי, הייתה איטליה עצמה בבירור מטרתם הבאה של [[בעלות הברית]] במלחמתם כנגד [[מדינות הציר]] שאיטליה הייתה חלק מהן. בין [[צ'רצ'יל]] ובין [[דווייט אייזנהאואר]] והפיקוד הצבאי האמריקני התגלוהתגלעו חילוקי דעות. אייזנהאואר סבר כי יש להתרכז בהכנות ל[[הפלישה לנורמנדיה|פלישה לנורמנדיה]] בעוד שצ'רצ'יל סבר כי יש להתקיף את האוייב באגפיו ולהחלישו, תוך שימוש בכוח ימי ואווירי, וזאת בטרם תבוא ההסתערות על המקום בו האוייב חזק ביותר ומבוצר, חופה המערבי של [[צרפת]]. ב[[ועידת קזבלנקה]] בינואר [[1943]] הסתיימו חילוקי דעות אלו בהחלטה על כיבוש [[סיציליה]]. צ'רצ'יל ראה בסיציליה צעד ראשון לפלישה לאיטליה היבשתית גופא, דרך [[מצרי מסינה]], בעוד שאייזנהאואר לא רצה להתחייב למבצעים רחבים יותר, אך הסכים להשתמש בכוחות בעלות הברית שסיימו את המערכה בצפון אפריקה, לשם כיבוש סיציליה. בליל ה-[[9 ביולי]] החל [[מבצע האסקי]] כיבושה של סיציליה, בכוח של למעלה משתי ארמיות של בעלות הברית, שהונחתו בדרומו של האי.