|
[[קובץ:Venice - St. Mark's Basilica – Lunetta 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוחרים ונציאנים גונבים את גופתו של [[מרקוס הקדוש]] מ[[אלכסנדריה]] במצוות ג'וסטיניאנו פאטיצ'יפאציו. [[פסיפס]] בחזית [[בזיליקת סן מרקו]].]]
<!--
'''ג'וסטיניאנו פרטיצ'יפאציו''' (ב[[איטלקית]]: '''Giustiniano Participazio'''; ב[[לטינית]]: '''Agnellus Iustinianus Particiacus''' - '''אגנלוס יוסטיניאנוס פרטיקיאקוס'''; נפטר בשנת [[829]]) היה ה[[דוכס ונציה|דוכס]] ה-11 של [[ונציה]] שב[[איטליה]].
'''Giustiniano Participazio''' (also ''Partecipazio'' or ''Particiaco'', [[English language|English]] Justinian, Latin: '''Agnellus Iustinianus Particiacus'''<ref>[http://books.google.ru/books?id=kttXsdZlUPQC&pg=PA153&lpg=PA153&source=web&ots=nbpyMHe5r3&sig=4ey2MFM2QfRjA7zFvML5hcK4CcE&hl=ru#PPA152,M1 Flavius Blondus. Italia Illustrata]</ref>) (died 829) was the eleventh (traditional) or ninth (historical) [[Doge of Venice]] briefly from 825 to his death. His four years on the ducal throne were very eventful. He was made [[hypatus]] (consul) and protosebastus by the [[Byzantine emperor]] [[Leo the Armenian]]<ref>[http://www.geocities.com/serban_marin/marin2001.html Şerban Marin. Venice and translatio imperii.]</ref><ref>[http://books.google.ru/books?id=Rb8FAAAAQAAJ&pg=RA1-PA439&lpg=RA1-PA439&dq=Particiaco+doge+consul&source=bl&ots=kt3XAk1aIg&sig=Y8TXPquxUdtaZmGA_2uLzcYnGBg&sa=X&oi=book_result&resnum=6&ct=result Maur-François Dantine, Charles Clémencet, Saint-Allais (Nicolas Viton), Ursin Durant, François Clément, Maurists. L'art de vérifier les dates des faits historiques, des chartes, des chroniques et autres anciens monuments, depuis la naissance de Notre-Seigneur]</ref>
ג'וסטיניאנו נשא בתואר [[דוג'ה]] משנת [[827]] ועת מותו.
Giustiniano was away in [[Constantinople]] when his father, the then-reigning [[Agnello Participazio|Doge Agnello]], appointed his younger brother [[Giovanni Participazio|Giovanni]] as co-doge. When Giustiniano returned, he flew into a fury. Agnello appointed his third son, also [[Agnello Participazio II|Agnello]], co-doge and began to oppose Giustiniano, even besieging him in [[San Severo]]. Giustiniano gained the upper hand, however, and exiled his younger brother and succeeded his father as doge in 827.
==קורות חיים==
The [[Byzantine Emperor]], [[Michael II]], offered military support to Venice in return for a contingent of Venetians in his expedition to [[Aghlabid]] [[Sicily]]. The success of the expedition increased the prestige of the city.
ג'וסטיניאנו מונה ל[[היפאטוס]] ופרוטוסבאסטוס על ידי ה[[קיסר]] ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטי]] [[לאו החמישי, קיסר האימפריה הביזנטית|לאו החמישי]]. בעת שהותו ב[[קונסטנטינופוליס]] (ככל הנראה לצורך קבלת התארים) כאשר אביו, ה[[דוג'ה]] [[אגנלו פרטיצ'יפאציו]] מינה את אחיו הצעיר [[ג'ובאני פרטיצ'יפאציו]] לדוג'ה לצידו, ולימים גם את האח הקטן [[אגנלו פרטיצי'פאציו השני]]. בדרכו של ג'וסטיניאנו אל העיר צרו עליו כוחות מטעם אביו בהיותו ב[[סן סוורו]]. כוחותיו של ג'וסטיניאנו גברו, והוא כבש את ונציה, הגלה את אביו ואחיו, וירש את מקומו של אביו כדוג'ה בשנת [[827]].
לבקשת הקיסר הביזנטי [[מיכאל השני, קיסר האימפריה הביזנטית|מיכאל השני]] השתתפו כוחות ונציאנים במתקפה על [[סיציליה]]. הצלחת המתקפה הביאה כבוד ועושר לוונציה.
While the contest (fomented by [[Charlemagne]] and by [[Lothair I]]) between the [[Patriarch of Grado|patriarchs of Grado]] and [[Patriarch of Aquileia|Aquileia]] over the [[Istria]]n bishoprics continued, Giustiniano worked to increase the prestige of the Venetian church itself. Traditionally, Venice was first evangelised by [[Saint Mark]] himself and many Venetians made the pilgrimage to Mark's grave in [[Alexandria]], [[Egypt]]. According to tradition, Giustiniano ordered merchants, Buono di Malamocco and Rustico di Torcello, to corrupt the Alexandrine monks which guarded the body of the evangelist and steal it away secretly to Venice. Hiding the body amongst some pork, the Venetian ship slipped through customs and sailed into Venice on [[31 January]] [[828]] with the body of Saint Mark. Giustiniano began the construction of a ducal chapel dedicated to Saint Mark to house his remains: the first [[Basilica di San Marco]] in Venice.
בתקופת כהונתו של ג'וסטיניאנו נמשך המאבק הדתי בין [[פטריארך גראדו]] ו[[פטריארך אקווילה]] על השליטה בקהילות של [[איסטריה]]. ג'וסטיניאנו חיזק את הכנסייה בוונציה. על פי המסורת הוונציאנית, ביקר [[מרקוס הקדוש]] בעיר, ורבים מתושבי ונציה עלו לרגל לקברו ב[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]]. על פי המסורת הוונציאנית הורה ג'וסטיניאנו לסוחרים בואונו די מאלאמוקו ורוסטיקי די טורצ'לו לשחד את הנזירים המצריים ששמרו על גופתו של הקדוש ולגנוב אותה לוונציה.
Giustiniano recalled his brother Giovanni from Constantinople, because he had no sons by his wife, and appointed him to continue the construction of the new church for Venice's new patron saint. Giovanni succeeded the aged Giustiniano on the latter's death the next year.
-->
המסורת מספרת כי הגופה הוחברה בין נתחי [[חזיר]] על מנת לעבור את המוכסים המוסלמים, והגיעה לוונציה ב-[[31 בינואר]] [[828]].
{{בעבודה}}
ג'וסטיניאנו הורה על הקמת הקפלה הדוכסית המוקדשת למרקוס הקדוש בו יקברו שרידי הגופה - לימים [[בזיליקת מרקוס הקדוש]].
בהעדר ילדים, הורה ג'וסטיניאנו לאחיו ג'ובאני לשוב אל העיר, ומינה אותו אחראי להקמת הבזיליקה. לאחר מותו של ג'וסטיניאנו ירש ג'ובאני את כיסאו.
{{סדרה|
| 