אמנות ביזנטית – הבדלי גרסאות

תוך שילוב מסורות קודמות, יצרה האמנות הביזנטית סכמות סימבוליות לתיאור העולם והאדם. במסגרתן נשענו סמלים נוצריים חדשים (כמו למשל תיאורי [[ישו]]) על מסורות [[פגניות]] ויהודיות קודמות. התיאור היה שטוח על פי רוב, וכלל אלמנטים ריאליסטיים, שהצטרפו לפירוש [[אלגוריה|אלגורי]] ל[[הברית החדשה|ברית החדשה]] ו[[הברית הישנה|הישנה]]. אמנות הציור התבטאה בעיקר בשימוש בטכניקת ה[[מוזאיקה]] ([[פסיפס]]) ובמסגרתה הושם דגש על תיאור בעל נפח מסוים אך עם שימוש בקווי מתאר מפרידים ([[קונטור]]). הרקע היה פעמים רבות עשוי מאבני פסיפס מוזהבות שהעניקו לסצינהלסצנה המתוארת אופי שמימי.

* '''מסורת 'ה[[פרה פיגורציה]]' -''' בבואם לשאוב מתוך האמונה היהודית, השתמשו האמנים הביזנטיים בדרך פרשנות ייחודית לברית הישנה. שימוש בסיפורים כדימויים באמנות, נעשה תוך הקבלה בין [[סיפורי התנ"ך]] לברית החדשה. כך לדוגמה, ייצוג ויזואלי של [[עקדת יצחק]] יהיה סימן לצופים על צליבתו של [[ישו]], ביקור המלאכים אצל [[אברהם]], המבשרים על הולדת [[יצחק]], יהווה רמז מקדים לביקור [[שלושת האמגושים]] הבאים להעריץ ולברך את ישו. סוג קריאה כזה איפשר לאמנים ליצור קשת של משמעויות אלגוריות המתבטאות הן בקריאה של כל סצינהסצנה וסצינהוסצנה בנפרד, והן בפרשנות של כל דגם העיטורים.

* '''סמלים של גן העדן והנצח -''' ענפי דקל, מופיעים כמסמלים את [[גן עדן|גן העדן]]. דוגמה בולטת היא הפסיפסים מ[[כנסיית סן ויטלה]] ברוונה, שם מופיעים הדקלים בסצינתבסצנת שלושת האמגושים הבאים לברך את [[ישו]], וב[[אפריז]] ובו תהלוכה של קדושים נוצריים. ענפי הדקל משמשים הן כציון נוף והן כסמנים לגן העדן. מוטיב צמחי אחר הוא של [[גפן|גפנים]] מטפסות וצמחי [[אקנטוס]] מטפסים לקוחים מן האמנות הרומית. צמחי האקנטוס מופיעים במקומות הקשורים לשלטון ואילו גפנים מופיעות בתוך מבנים דתיים. הם מופיעים על [[סרקופג|סרקופגים]] ועל מבנים אחרים. ב[[המאוזוליאום של גאלא פלקידיה|מאוזוליאום של גאלא פלקידיה]], לדוגמה, מופיע [[פסיפס]] של צמחי אקנטוס מסתלסלים היוצאים מתוך מעיין. משני צדי המעיין מופיעים איילים השותים ממנו, לפי הפסוק מספר [[תהילים]] מ"ב ב': "כאייל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוהים".