חוג הקוטב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ptbotgourou (שיחה | תרומות) מ בוט מוסיף: la:Circulus arcticus |
ויקיזציה: הסרת כפילויות, ניסוח אנציקלופדי |
||
שורה 1:
'''חוג הקוטב''' הוא כינוים של שני קווי רוחב: חוג [[הקוטב הצפוני]] - שנקרא גם [[החוג הארקטי]], שהינו קו הרוחב 66.5° צפון, וחוג [[הקוטב הדרומי]] - שנקרא גם [[החוג האנטארקטי]], שהינו קו הרוחב 66.5° דרום. ניתן להרחיב את ההגדרה ולהתייחס ל"חוג הקוטב" ככלל השטח שבין קווי רוחב 66.5° לקטבים הקרובים אליהם.
== נטיית כדור הארץ וקביעת חוג הקוטב==
[[תמונה:DayLength_TelAviv_vs_Stockholm.png|ממוזער|300px|שמאל|אורך היום (מהזריחה עד לשקיעה) בתל אביב לעומת סטוקהולם]]
קביעת חוגי הקטבים לקווי הרוחב 66.5° נובעת מנטייתו של ציר הסיבוב של [[כדור הארץ]] מהציר המאונך ל[[מישור המלקה]] ב-
ב[[קו המשווה]], אורך היום נשאר קבוע לכל אורך השנה והוא עומד על 12 שעות בהן [[השמש]] נראית מעל האופק (יום), ו-
▲קביעת חוגי הקטבים לקווי הרוחב 66.5° נובעת מנטייתו של ציר הסיבוב של [[כדור הארץ]] מהציר המאונך ל[[מישור המלקה]] ב- 23.5 מעלות. נטייה זו היא הגורמת לשינויים באורך היום והלילה (כמות שעות האור ב[[יממה]]) בנקודה ספציפית על-פני העולם לאורך השנה, והשינויים הללו בתורם הם הגורמים ל'''[[עונות השנה]]'''.
▲ב[[קו המשווה]], אורך היום נשאר קבוע לכל אורך השנה והוא עומד על 12 שעות בהן [[השמש]] נראית מעל האופק (יום), ו- 12 שעות בהן השמש נמצאת מתחת לאופק ("לילה"). בגלל נטיית כדור הארץ, ככל שמתקדמים מקו המשווה לכיוון הקטבים, כך מקצין השוני באורכי היום והלילה לאורך השנה. כך למשל, כפי שניתן לראות באיור, ביום הארוך בשנה (ה-[[21 ביוני]], תחילת ה[[קיץ]] בחצי הכדור הצפוני) [[תל אביב]] (שנמצאת על [[קו רוחב]] 32° [[צפון]]) נהנית מ- 14 שעות אור, בעוד ש[[סטוקהולם]] (שנמצאת על [[קו רוחב]] 59° צפון) נהנית מ- 18 שעות אור, ואילו בתחילת החורף, ביום הקצר בשנה (ה-[[21 בדצמבר]], תחילת ה[[חורף]] בחצי הכדור הצפוני) תל אביב נהנית מ-10 שעות אור, בעוד שסטוקהולם הצפונית יותר נהנית רק מ- 6 שעות אור.
== הייחוד בקו הרוחב 66.5° ==
הייחוד של קו הרוחב 66.5° צפון (החוג הארקטי) הוא שביום הארוך בשנה, אורך היום הוא
קו הרוחב 66.5° נקבע כתוצאה מההפרש בין קו הרוחב בקוטב (90°) לנטיית כדור הארץ ממישור המלקה (23.5°). ככל שמתרחקים מחוגי הקוטב לכיוון הקטבים הקרובים אליהם, מספר הימים בהם השמש לא שוקעת בקיץ ולא זורחת בחורף גדל. לדוגמה, בקו רוחב 70° עוברים כ-60 יום בהם השמש לא שוקעת בקיץ ולא זורחת בחורף, בהשוואה ליום בודד בקו רוחב 66.5°. בקטבים, בקו רוחב 90°, השמש זורחת במשך שישה חודשים בשנה ואינה זורחת במשך ששת החודשים הנותרים.
אם
▲הייחוד של קו הרוחב 66.5° צפון (החוג הארקטי) הוא שביום הארוך בשנה, אורך היום הוא '''24''' שעות אור - כאורך כל היממה. במילים אחרות, ביום זה, השמש לא תשקע אלא תיוותר מעל האופק לכל אורך היממה, תופעה המכונה '''שמש חצות'''. לעומת זאת, ביום הקצר בשנה, אורך היום יהיה '''0''' שעות אור, כלומר לאורך כל אותו יום השמש לא תזרח, ותהיה מתחת לאופק. קו החוג הארקטי הוא קו הרוחב הדרומי ביותר (בחצי הכדור הצפוני) בו מתקיימת התופעה של שמש חצות (ביום אחד ובודד, והוא ה-21 ביוני).
▲אם נחזור להגדרה הראשונית ונאמר שהמונח "חוג הקוטב" מתייחס לא רק לקווי הרוחב 66.5° אלא לכלל השטח שבינם לבין הקטבים הקרובים אליהם, הרי שההגדרה של ערך זה היא כל השטח על-פני כדור הארץ בו יש '''לפחות''' יום אחד עם שמש חצות.
{{קווי רוחב חשובים}}
| |||