|
[[גוסטב קירכהוף]] ו[[רוברט בונזן]] גילו מאוחר יותר שלכל [[יסוד כימי]] יש סדרת קווים ספקטרליים המאפיינים אותו. הם הסיקו כי הקווים הכהים בספקטרום השמש נוצרים מבליעה של אורכי הגל החסרים על ידי היסודות המתאימים בשכבות החיצוניות של השמש. חלק מהקווים נוצרים עקב בליעה של מולקולות ה[[חמצן]] ב[[אטמוספירה]] של [[כדור הארץ]].
<table{| class="wikitable">
<tr><th> סימן <th> [[יסוד כימי|יסוד]] <th> [[גל|אורך גל]] ([[ננומטר]])
<th><th>! סימן <th> !! [[יסוד כימי|יסוד]] <th> !! [[גל|אורך גל]] ([[ננומטר]]) !! !! סימן !! [[יסוד כימי|יסוד]] !! [[גל|אורך גל]] ([[ננומטר]])
|-
<tr><td>y<td>[[חמצן]]<td>898.765
<td><td>| y || [[חמצן]] || 898.765 || || c<td> || [[ברזל]]<td> || 495.761
|-
<tr><td>Z<td>[[חמצן]]<td>822.696
<td><td>| Z || [[חמצן]] || 822.696 || || F<td> || [[מימן]] β<td> || 486.134
|-
<tr><td>A<td>[[חמצן]]<td>759.370
<td><td>| A || [[חמצן]] || 759.370 || || d<td> || [[ברזל]]<td> || 466.814
|-
<tr><td>B<td>[[חמצן]]<td>686.719
<td><td>| B || [[חמצן]] || 686.719 || || e<td> || [[ברזל]]<td> || 438.355
|-
<tr><td>C<td>[[מימן]] α<td>656.281
<td><td>| C || [[מימן]] α || 656.281 || || G'<td> || [[מימן]] γ<td> || 434.047
|-
<tr><td>a<td>[[חמצן]]<td>627.661
<td><td>| a || [[חמצן]] || 627.661 || || G<td> || [[ברזל]]<td> || 430.790
|-
<tr><td>D<sub>1</sub><td>[[נתרן]]<td>589.592
| D<tdsub>1<td/sub> || [[נתרן]] || 589.592 || || G<td> || [[סידן]]<td> || 430.774
|-
<tr><td>D<sub>2</sub><td>[[נתרן]]<td>588.995
| D<tdsub>2<td/sub> || [[נתרן]] || 588.995 || || h<td> || [[מימן]] δ<td> || 410.175
|-
<tr><td>D<sub>3</sub> (או d)<td>[[הליום]]<td>587.5618
| D<tdsub>3<td/sub> (או d) || [[הליום]] || 587.5618 || || H<td> || [[סידן]]<sup>+</sup><td> || 396.847
|-
<tr><td>e</sub><td>[[כספית]]<td>546.073
| e<td><td/sub> || [[כספית]] || 546.073 || || K<td> || [[סידן]]<sup>+</sup><td> || 393.368
|-
<tr><td>E<sub>2</sub><td>[[ברזל]]<td>527.039
| E<tdsub>2<td/sub> || [[ברזל]] || 527.039 || || L<td> || [[ברזל]]<td> || 382.044
|-
<tr><td>b<sub>1</sub><td>[[מגנזיום]]<td>518.362 ▼| b<tdsub>1<td/sub> || [[מגנזיום]] || 518.362 || || N<td> || [[ברזל]]<td> || 358.121
|-
<tr><td>b<sub>2</sub><td>[[מגנזיום]]<td>517.270
| b<tdsub>2<td/sub> || [[מגנזיום]] || 517.270 || || P<td> || [[טיטניום]]<sup>+</sup><td> || 336.112
|-
<tr><td>b<sub>3</sub><td>[[ברזל]]<td>516.891
| b<tdsub>3<td/sub> || [[ברזל]] || 516.891 || || T<td> || [[ברזל]]<td> || 302.108
|-
<tr><td>b<sub>4</sub><td>[[ברזל]]<td>516.751
| b<tdsub>4<td/sub> || [[ברזל]] || 516.751 || || t<td> || [[ניקל]]<td> || 299.444
|-
<tr><td>b<sub>4</sub><td>[[מגנזיום]]<td>516.733
▲<tr><td>| b<sub> 14</sub> <td> || [[מגנזיום]] <td>518 || 516. 362733
</table>
|}
הקווים C, F, G', ו־h מתאימים לאלפא, בטא, גמא ודלתא ב[[סדרת באלמר]] ב[[ספקטרום פליטה|ספקטרום הפליטה]] של אטום מימן. הקווים D1 ו־D2 ידועים כ־"צמד הנתרן", אורך הגל ביניהם (589.29 ננומטר) קיבל את אות הסימון "D".
[[קטגוריה:ספקטרוסקופיה]]
[[קטגוריה:אופטיקה]]
{{נ}}
[[en:Fraunhofer lines]]
| 