פוליטיקה השוואתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ חדש
 
מאין תקציר עריכה
שורה 5:
*'''השוואה מערכתית בין מדינות''' – בדיקת נושא מסוים לרוחב. הגדרת ההבדלים בין המדינות ומתן הסבר להבדלים אלו.
*'''מתודולוגיה השוואתית''' – פיתוח שפה וכלים משותפים לכל החוקרים בתחום הפוליטי.
 
==היסטוריה==
מוניםנהוג למנות שלוש תקופות עיקריות בחקר הפוליטיקה ההשוואתית:
 
*'''תקופה ראשונה''': התקופה המסורתית שבין [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השנייה]]. התמקדות במוסדות הפורמליים של המדינה, ובעיקר במדינות ה[[דמוקרטיה|דמוקרטיות]]. הפוליטיקה נחשבה למשהו מצומצם, פורמלי, מכיוון שהתמקדו ב[[ממשלה]], ב[[חוק|חוקים]] וביחס בין רשויות השלטון. [[משפט חוקתי]] היה התחום הבולט במחקר ומוסדות המדינה נתפסו כשחקנים העיקריים.
 
*'''תקופה שנייה''': לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]]. מזוהה עם [[גבריאל אלמונד]] האמריקני, אשר יצא כנגד המחקר של מדינות דמוקרטיות בלבד והסתכלות רק על מוסדות. תקופה זו מאופיינת בהרחבת עולם המושגים והמחקר של הפוליטיקה ההשוואתי, וכן הרחבת התחום הגיאוגרפי של הפוליטיקה ההשוואתית גם למדינות ב[[העולם השלישי|עולם השלישי]]. התפתחה התפיסה לפיה הפוליטיקה היא רחבה הרבה יותר מהפוליטיקה החוקית-פורמלית המתקיימת במוסדות. התפתחו תיאוריות כגון הקשר בין התפתחות כלכלית ויציבות דמוקרטית. במקום [[הגישה המוסדית|גישה מוסדית]]-חוקית הם פיתחו גישה רציונלית [[פונקציונליזם|פונקציונלית]].
 
*'''תקופה שלישית''': קמה ב[[שנות השמונים]] של המאה ה-20 כביקורת על התקופה השנייה. המגמה מבוססת על מחקרים שטוענים כי זו הייתה טעות לזנוח את המוסדות הפורמליים של המדינה, וכי יש לבצע סינתזה בין שתי התקופות. המוסדות חוזרים להחקר, אך כחלק ממערכת פוליטית ריאלית כוללת. בתקופה זו נצפתה עלייה של מחקרים השוואתיים המתמקדים באזורים גיאוגרפיים שונים. הפוליטיקה ההשוואתית כבר לא מעוניינת בגורמים היוצרים פוליטיקה מסוג מסוים, אלא בהשפעות של פוליטיקה מסוג מסוים: כגון מתי דמוקרטיות הינן יציבות או לא יציבות, מהן ההשלכות של סוג המשטר וכדומה.
חוקרים מרכזיים בתחום הם [[גבריאל אלמונד]], [[ארנד ליפהרט]], [[סימור מרטין ליפסט]], [[סמואל הנטינגטון]], [[רוברט א. דאהל]], [[ברינגטון מור]], [[ג'יובאני סארטורי]] ועוד.
 
 
{{קצרמר|מדע המדינה}}
[[קטגוריה:מדע המדינה]]
[[en: Comparative politics]]