בית קאסר – הבדלי גרסאות

'''בית קאסר''' או '''בית אופק''' הוא [[בית באר]] ברחוב [[מרדכי בנטוב]] בשכונת [[נווה עופר]], המשמשאשר אתשימש עד לאחרונה מרחב המרכז של [[מערך מג"ן]] של ב[[חיל החינוך והנוער]].

הבית נבנה ב{{ה|מאה ה-19}} בידי סלים קאסר, סוחר [[ערבים נוצרים|ערבי-נוצרי]] עשיר שמוצא משפחתו ב[[מלטה]], וששימש גם כ[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] של לא פחות מ-12 מדינות שונות. לקאסר היו אדמות רבות באזור ה[[נחל הירקון|ירקון]], ובין היתר הייתה בבעלותו חווה בסמוך לכפר [[אל מיר]] שב[[מקורות הירקון]], שאותה מכר בנו, אנטואן, לראשוני [[פתח תקווה]]. ביתו של קאסר היה ב[[יפו]], ואת הבית ב[[אבו כביר]], דרומית ל[[דרך בן צבי|דרך יפו-ירושלים]] הקים כביתכארמון קיץ המשמש לאירוח ונופש. הבית נחשב לאחד הבתים המפוארים באזור יפו, והוא גם המפואר ביותר מבין בתי הבאר ששרדו.

ה[[באר מים|באר]] שבחצר הבית פעלה בתחילה באמצעות [[אנטיליה]], אך מאוחר יותר הופעלה באמצעות [[מנוע דיזל]] (משאבת הדיזל המקורית עומדת במקומה עד היום). המים זרמו ל[[בריכת אגירה]], ומאוחר יותר, באמצעות תעלות, השקו את ה[[פרדס]]ים ואת הגן הפורח שסביב הבית. הקומה הראשונה, אשר שישמשה לאיחסון ושיכון פועלים וחיות משק, הייתה פשוטה יחסית, והיא קורתה ב[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]]. בקומה הראשונה השתמרה ה[[שוקת]] המקורית ששימשה להשקיית הסוסים והגמלים.

הקומה השנייה הייתה מפוארת מהתחתונה. היא נבנתה כ[[ליוואן]] (חלל מרכזי המשמש לאירוח, שסביבו חדרי המגורים), אליה מוביל גרם מדרגות רחב. המרצפות בקומה השנייה היו מעוטרות, וגם הקירות והתיקרות עוטרו באיורים. בנוסף, תיקרות העץ מעוטרות בפיתוחי עץ מורכבים. את החלל המרכזי שברשובר [[דירכליכ|דִירֶכְּלִיכּ]], האופייני דווקא לבנייה ה[[טורקיה|טורקית]] - שני עמודי [[שיש]] המופרדים ביניהם ובין הקירות באמצעות [[קשת (מבנה)|קשתות]]. ממרכז החלל המרכזי של הליוואן השתלשלה נברשת אשר אבדה עם השנים, אם כי פיתוחי העץ שמהם הייתה תלויה השתמרו בחלקם. גם חלונות הבית היו מסוגננים, וכללו פיתוחי אבן ועץ מרהיבים. בחלק העליון של הקירות החיצוניים נבנו פתחי אוורור עגולים. מעליהם הותקן מרזב מקושט, אשר שרד אם כי האיור נמחק עם השנים.