פרנצ'סקו פוסקארי – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Doge Francesco Foscari.png|250px|שמאל|ממוזער|[[שלט אבירים|שלט האבירים]] של פרנצ'סקו פוסקארי.]]

[[תמונה:FrancescoFoscariBastiani.jpg|250px|שמאל|ממוזער|דיוקנו של פרנצ'סקו פוסקארי מעשה ידי [[לאצארו באסיטאני]].]]

'''פרנצ'סקו פוסקארי''' (ב[[איטלקית]]: '''Francesco Foscari''';{{כ}} [[1373]] - [[1 בנובמבר]] [[1457]]) היה ה[[דוכס ונציה|דוכס]] ה-65 של [[ונציה]]. פוסקארי כיהן כ[[דוג'ה]] מאז מינויו, בשנת [[1423]], ועד פטירתו.

 

לפוסקארי היה בן אחד - יאקופו, אשר נשפט בשנת [[1445]] בפני מועצת העשרה באשמות שחיתות ושוחד, וגורש מן העיר. בעקבות משפטים נוספים שנערכו ב-[[1450]] ו-[[1456]], יאקופו נאסר ב[[כרתים]] ומת בכילאו. מותו של יאקופו פגע באביו, אשר הפסיק את כל פעולתו הציבורית וחדל מלבצע את תפקידו. מחדל זה הביא את מועצת העשרה באוקטובר [[1457]] להכריח את פרנצ'סקו פוסקארי להתפטר מתפקידו. פוסקארי נפטר משברון לב שבוע לאחר מכן. לחץ ציבורי על מועצת העשרה הביא לכך שפרנצ'סקו פוסקארי נקבר בהלוויה ממלכתית רשמית כאילו נפטר בעת כהונתו.

 

סיפור חייו של פרנצ'סקו פוסקארי היווה השראה ל[[מחזה]] "שני הפוסקארי" מאת [[לורד ביירון]] משנת [[1821]], ולשירו של [[סמיואל רוג'רס]] "איטליה". לימים, מחזהו של ביירון היווה השראה ל[[לברית]] ה[[אופרה]] של [[ג'וזפה ורדי]] "[[שני הפוסקארי]]" אשר הופעת הבכורה שלה נערכה ב-[[3 בנובמבר]] [[1844]] ב[[רומא]].