שלמה זלמן אוירבך – הבדלי גרסאות

|תלמידיו= בנו, הרב [[שמואל אוירבך]]; חתנו הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]]; הרבנים [[יהושע ישעיה נויבירט]] [[ישראל מאיר לאו]] ו[[אביגדור הלוי נבנצל]]

}}

 

נולד ב[[ירושלים]] בכ"ג תמוז [[ה'תר"ע]]. אביו היה הרב [[חיים יהודה לייב אוירבך]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] המקובלים [[ישיבת שער השמים|שער השמים]] ומהדמויות הססגוניות של [[היישוב הישן]] בירושלים. משפחת אביו היא משפחה חסידית מגזע בעל [[תולדות יעקב יוסף]] ומשפחת אמו, צביה, היא משפחת פרוש, והוא נקרא על שם אבי אמו, הרב [[שלמה זלמן פרוש]].

 

 

==דרכו ההלכתית==

כל יצירתו של הרב אוירבך מתמקדת בתחום ההלכה. הוא מעולם לא עסק בדרשות, שיחות מוסר או הגות. למרות שאביו היה מקובל, אין שום נוכחות של רעיונות הקבלה בפסקיו, ולא ידוע שהוא עסק בה כלל. עיקר יצירתו ההלכתית אינה בספרים שכתב אלא במאמרים רבים שפרסם, ובתשובות הלכתיות שנתן בכתב ובעל פה, חלקן כונסו אחר כך בספרים. נושאי התשובות והמאמרים שונים ומגוונים, וכוללים עיונים תלמודיים ומעשיים, פסקים בשאלות של האדם הפרטי, [[מצוות התלויות בארץ]] ועוד. עם זאת, עיקר עיסוקו בהלכות הנוגעות להתנהגות היומיומית של הפרט, ורוב תשובותיו מתייחסות לחלקים "[[אורח חיים]]" ו"[[יורה דעה]]" שב[[שולחן ערוך]]. כחלק מנטיה זו, היווה את הסמכות ההלכתית מאחורי הספר "[[שמירת שבת כהלכתה]]" של הרב [[יהושע ישעיה נויבירט]].

 

מקורותיו העיקריים לפסיקה הם ה[[תלמוד]], מפרשיו והפוסקים ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], אך בולטים בתשובותיו השיקולים הערכיים והאנושיים. הסברא הישרה מהווה אצלו מקור מרכזי להכרעה, והמונח 'נראה' חוזר אצלו הרבה. הוא מדגיש את הצורך להבחין בין שורת הדין ובין גזרות, ופעמים רבות נוטה להקל בדין מפני שכיום אין לגזור גזרות חדשות. בכמה מקרים הוא מסיק מסקנות חדשניות ביותר, אך הוא נזהר להבהיר שאין כוונתו לפסוק למעשה, אלא אם כן יסכימו איתו גדולי הפוסקים.

 

'''בניו:'''

*הרב '''[[שמואל אוירבך]]''' - ראש [[ישיבת מעלות התורה]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[דגל התורה]]

*הרב '''יצחק ירוחם בורודיאנסקי''' [[משגיח]] ו[[ר"מ]] ב[[ישיבת קול תורה]].

*הרב '''יהודה טרגר''' משמש כ[[ראש ישיבה]] ב[[אנטוורפן]].

 

==ספריו==