|
== ביוגרפיה ==
=== ילדותו ונערותו ===
הרב יוסף נולד ב[[בגדאד]] כבכור ליעקב עובדיה וג'רג'יה.<ref>מרבית יהודי עיראק נקראו בשמם ובשם אביהם ללא המילה "בן". מסורת זו לא נמשכה בארץ ישראל, כך ששם האב הפך לשם המשפחה. שם משפחת יעקב עובדיה שעלתה ארצה היה לכן עובדיה, וזה גם היה שם משפחת האישה והילדים. אחיו של הרב עובדיה יוסף, למשל, נקרא נעים עובדיה. שמו הפרטי של הרב עובדיה הוא "עובדיה יוסף". עם הזמן הפך שמו הפרטי השני לשם משפחתו. ראו על כך אצל אריאל פיקאר, '''משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2007.</ref> ב-[[1924]],<ref>מקורות אחדים מציינים שעלה ב-1923, בהיותו בן 3. ראו: נרי הורוביץ. 2006. '''הרב עובדיה יוסף - השנים המעצבות''', בתוך אביעזר רביצקי, (עורך), ש"ס - היבטים תרבותיים ורעיוניים, תל אביב: הוצאת עם עובד. וכן: רונן קדם ושאול מייזליש, '''הרב עובדיה''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2002.</ref> כשהיה בן 4, עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבה בשכונת "בית ישראל" ב[[ירושלים]], שם התפרנסה מחנות המכולת של אביו (בעיראק, עבד אביו כצורף זהב וכסף). מצבה הכלכלי של המשפחה היה דחוק, והרב יוסף נאלץ להתחיל לעבוד בגיל צעיר. מנעוריו התבלט ב[[עילוי (לימוד)|גאונותו]] ובלהיטותו לתורה. את יצירתו הספרותית הראשונה כתב כבר בגיל תשע, בשולי הספר "ראשית חוכמה" (של הרב [[אליהו די וידאש]]).<ref>בפתיחה כתב: "בהיות שהייתי בן תשע שנים השמעתי לרב הגאון הגדול מעוז ומגדול כבוד קדושת שם תפארתו ר' שלמה עבו שליט"א ולרב הגאון ר' עמרם בלוי את המשניות של מסכת שבת, פסחים, אבות, סוכה, מכות, וגם גמרא מסכת בבא מציעא פרק שניים אוחזין בטלית, ופרק אלו מציאות והמפקיד והזהב - בעל פה, לכן נתנו לי הספר הזה במתנה כדי ללמוד בו ואנוכי הדל העירותי כאשר השיגה ידי". מובא אצל בנימין לאו, 'ממרן עד מרן'.</ref> הרב יוסף התחנך ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון", שב[[שכונת הבוכרים]], ובגיל 12 (תרצ"ג) עבר ללמוד ב[[ישיבת פורת יוסף]]. באותה שנה כתב את ספרו הראשון ("מחברת העתקת חידות") יחד עם שניים מחבריו.<ref>בחיבור נוסף שכתב באותה שנה הוא חתם '''עבדי' יוסף בן יעקב יצ"ו, יבי"ע אומר'''. יבי"ע הם ראשי התיבות של שמות במהופך, ו"יביע אומר" הוא שמה של יצירתו ההלכתית המרכזית (מתוך הפסוק "יום ליום יביע אומר").</ref> בישיבת פורת יוסף המשיך להשקיע את כל זמנו בלימוד תורה ובכתיבה תורנית. ראש הישיבה, הרב [[עזרא עטייה]], שימש עבור הרב יוסף כאב רוחני.<ref>אחד מהסיפורים סביב הרב יוסף מדבר על כך שהוא נאלץ לעזוב את הישיבה כדי לעזור לאביו בחנות המכולת. הרב עטייה (ועל פי גרסה אחרת: תלמידים ששלח) הגיע למכולת וביקש מאביו שיחזירו לישיבה בשל כוח הלימוד שלו. ראו: בנימין לאו '''ממרן עד מרן''', ולגרסה אחרת, ניצן חן ואנשיל פפר, '''מרן - עובדיה יוסף, הביוגרפיה'''.</ref>
בהיותו בן 17<ref>בני לאו, '''ממרן עד מרן - משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2005. לגרסה המקדימה את התחלת מתן השיעורים מגיל 16, ראו: נרי הורוביץ. 2006. '''הרב עובדיה יוסף - השנים המעצבות''', בתוך אביעזר רביצקי, (עורך), ש"ס - היבטים תרבותיים ורעיוניים, תל אביב: הוצאת עם עובד</ref> נשלח הרב יוסף על ידי הרב עטייה, להעביר שיעור יומי לבעלי בתים בבית כנסת של עולי פרס בשכונת "בית ישראל". השיעור עסק בהלכה, מתוך ספרו הקאנוני של רבי [[יוסף חיים מבגדאד]], ה[[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]]. בשיעוריו, הרבה הרב יוסף לחלוק על ה[[יוסף חיים מבגדאד|בן איש חי]], וטען כנגדו כי הוא מחמיר וכי הוא מעדיף את פסקי [[האר"י]] על זה של ה[[שולחן ערוך]]. שיעורי הלכה אלו היו חוויה מעצבת עבור הרב יוסף, הן משום שלראשונה ביטא בפומבי את תפיסתו בנוגע לעדיפות שיש לפסקי רבי [[יוסף קארו]], והן משום שדבריו כנגד פסיקותיו של הבן איש חי עוררו תרעומת בקרב קהל שומעיו, במיוחד אלה מ[[יהדות בבל|יוצאי בבל]]. מספר רבנים נכבדים, דוגמת הרב [[יצחק נסים]] (לימים הרב הראשי הספרדי), אף גערו בו במשך השנים בשל כך. הרב עטייה עודד אותו להמשיך ולפסוק הלכה על פי הבנתו. במקביל לשיעורים שהעביר, החל הרב יוסף להעלות על הכתב את השגותיו על הבן איש חי, אולם החל לפרסם את הכרך הראשון בסדרה ("[[הליכות עולם]]") רק מ-1998. עד עתה יצאו 8 כרכים בסדרה<ref>בני לאו, '''ממרן עד מרן - משנתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2005 </ref>
|
