הבדלים בין גרסאות בדף "לואיז שץ"

הוסרו 1,684 בתים ,  לפני 11 שנים
החזרה לגרסה ערוכה
(החזרה לגרסה ערוכה)
'''לואיז שץ''' ([[1916]] – [[1997]]), [[צייר]]ת [[ישראל]]ית.
 
לואיז (מקלור) שץ נולדה ב-1916 ב[[ונקובר|וונקובר]], [[קנדה]]. בגיל שלוש עברה עם משפחתה ל[[מינסוטה]], [[ארצות הברית]]. אביה, [[במאי]] [[תיאטרון]], התברג בבוהמה המקומית ובילה בסיבובי הופעות באמריקה. ב-1939 היא סיימה תואר שני באמנות באוניברסיטת [[קליפורניה]] שם רכשה את מיומנותה ב[[צבעי מים]]. "המרצה היפני שלי גילה לי איך משמרים על הנייר כמה צבעים יחד", היא מסבירה. "..[[צבעי מים]] יכולים לשתות את הנייר, וגם הנייר משחק עם הצבעים, שחלקם יכולים אפילו להיעלם. לי יש אהבה גדולה ל[[טקסטורה]] ולמה שחומרים עושים ל[[צבע]]. מאוד ריגש אותי לגלות מה קורה לצבעים ואיך להגיע לדברים שרציתי".
 
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] היא עבדה לפרנסתה כשרטטת של בוני הספינות ב[[מפרץ סן פרנסיסקו]] שם הכירה את בעלה לימים [[בצלאל שץ]]. לאחר שנות המלחמה עבדה לואיז בקבוצת האמנים "אזשבעה זהמקליפורניה". היהשם יצרה הדפסים ומתווים לבדים. בצלאל שץ ולואיז מאודחיו ב[[אוונגארדסן פרנסיסקו]]י להעסיקבשכנות נשיםעם בבנייתאמנים ספינות",ויוצרים היארבים. סיפרה היה גם הסופר [[הנרי מילר]], "היינושהפך לוקחיםמאוחר מידותיותר ממהנדסיםלבעלה ומשרטטיםשל איב, זהאחותה היהשל מאודלואיז. חלוצי[[הנרי ומרגשמילר]], והאוניותשהתחבר נבנואדוקות מהרעם מאודלואיז והושקוובצלאל מהרבאותה מאוד.תקופה מעברהגדיר לזהאותה שתרמנוכ"שקופה, למאמץחמקנית, המלחמתיחולמנית, זועורגת, הייתהצלולה ממשכפעמון אמנותוברורה יפהכקורי עכביש נוצצים..".
 
בצלאל ולואיז נישאו ב-1948 ועברו ל[[ישראל]] ב-1951., בארץ הםשם ייסדו את הסדנא לאומנות שימושית "[[יעד]]" יחד עם [[זהרה שץ]] ואמנים נוספים. מטרת הסדנא הייתה לייצר ולסחור באומנות שימושית שתהווה מעין תחליף למזכרות בסגנון המוסד "[[בצלאל]]". הם חיו בירושלים ב[[בית שץ]] ובביתם ב[[עין הוד]] שתכנן האדריכל [[דוד רזניק]]. גם ב[[עין הוד]] השתייך הזוג בצלאל ולואיז לקהילת האמנים המקומית. למרות עדינותה, שקיפותה ורגישותה הייתה לואיז מעורבת מאוד בקהילה, וזאת בעיקר בזכות לשכנם וחברם [[מרסל ינקו]], שהוביל את רעיון "כפר האומנים – עין הוד". אך בניגוד לבעלה [[בצלאל שץ]], חיבקה הביקורת הישראלית את לואיז והרעיפה עליה שבחים. "לואיז שץ שייכת לסוג הנדיר של ציירים שסגנונם נובע רק מתכנותיהם הנפשיות. טכניקה מושלמת ומועודנת להפליא עומדת לרשותה..." (מרים טל, [[מעריב]]). על אף השתייכותה של לואיז למשפחת שץ, ולמרכז חיי האמנות בארץ של אותה תקופה, היא שמרה על פרטיותה ומיעטה להתראיין.
לאחר שנות המלחמה עבדה לואיז בקבוצת האמנים "שבעה מקליפורניה". שם יצרה הדפסים ומתווים לבדים. [בצלאל שץ]]ולואיז חיו ב[[סן פרנסיסקו]] בשכנות עם אמנים ויוצרים רבים. "..הייתה קבוצת אמנים בביג-סר, כולם עניים", מספרת [[זהרה שץ]], אחותו של בצלאל. "הם היו חבורת [[ביטניקים]] עוד לפני תקופת ההיפים של שנות השישים. היו שם [[סופר]]ים, [[משורר]]ים ו[[צייר]]ים, שחיו חיי [[קומונה]] בתנאים פרימיטיביים והיו קרובים לטבע". בין ה"[[ביטניקים]]" היה גם הסופר [[הנרי מילר]], שהפך מאוחר יותר לבעלה של איב, אחותה של לואיז. [[הנרי מילר]], שהתחבר אדוקות עם לואיז ובצלאל באותה תקופה הגדיר אותה כ"שקופה, חמקנית, חולמנית, עורגת, צלולה כפעמון וברורה כקורי עכביש נוצצים..".
 
בצלאל ולואיז נישאו ב-1948 ועברו ל[[ישראל]] ב-1951. בארץ הם ייסדו את הסדנא לאומנות שימושית "[[יעד]]" יחד עם [[זהרה שץ]] ואמנים נוספים. מטרת הסדנא הייתה לייצר ולסחור באומנות שימושית שתהווה מעין תחליף למזכרות בסגנון המוסד "[[בצלאל]]". הם חיו בירושלים ב[[בית שץ]] ובביתם ב[[עין הוד]] שתכנן האדריכל [[דוד רזניק]]. גם ב[[עין הוד]] השתייך הזוג בצלאל ולואיז לקהילת האמנים המקומית. למרות עדינותה, שקיפותה ורגישותה הייתה לואיז מעורבת מאוד בקהילה, וזאת בעיקר בזכות לשכנם וחברם [[מרסל ינקו]], שהוביל את רעיון "כפר האומנים – עין הוד". אך בניגוד לבעלה [[בצלאל שץ]], חיבקה הביקורת הישראלית את לואיז והרעיפה עליה שבחים. "לואיז שץ שייכת לסוג הנדיר של ציירים שסגנונם נובע רק מתכנותיהם הנפשיות. טכניקה מושלמת ומועודנת להפליא עומדת לרשותה..." (מרים טל, [[מעריב]])
 
על אף השתייכותה של לואיז למשפחת שץ, ולמרכז חיי האמנות בארץ של אותה תקופה, היא שמרה על פרטיותה ומיעטה להתראיין. "אתה לומד להגן על עצמך" אמרה לואיז בראיון לקראת פרס ע"ש [[מרדכי איש שלום]], "כשהייתי מאוד צעירה למדתי לשמור על פרטיות בלי לנופף בזה לפני כולם או לומר להם שלא יפריעו לי".
 
את נופי הארץ, הטבעיים והפתוחים וכן העירוניים והמקומיים, שהכירו לה בצלאל וזהרה בטיולים רבים, אהבה (עד גיל מבוגר מאוד נהגה ללכת מביתה ב[[בית שץ]], במרכז העיר, אל הר הזיתים, לחזות בזריחה ולקטוף פטריות.) והם היוו מקור השראה ויצירה לציוריה המופשטים והמדויקים, אשר מזכירים את רוחו של [[פאול קליי]], אך שומרים על אינדיווידואליות ברורה.
[[קטגוריה:יהודים קנדים]]
[[קטגוריה:עולים לאחר קום המדינה]]
 
[[en:Louise Schatz]]