מסכת כלים (כלי המקדש) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספות
קישור ושיפורים
שורה 14:
{{ציטוט|תוכן= ואלו הן משקלי הכסף הגנוזים ב[[עכברה#עין כחל|עין-כחל]] על ידי ברוך וצדקיה: ככרי כסף - מאה עשרים רבוא, ושל כסף טוב - מאה שישים רבוא, כלים של נחושת, סירים של נחושת טוב - מאתיים רבוא, ושל ברזל - מאה עשר רבוא. ושפתים שאין להם מצוקים <small>(כנראה שצ"ל: משקל)</small>, ומצוקים של נחושת, סביבות שער הנחושת, כרובים שאין להם משקל, כיורים של נחושת שאין להם משקל, מחבת זהב טוב - שלשת אלפים, ושלחנות של זהב טוב מתחת העץ החיים העומד בגן הקודש - שבעים, שהיו עליהם לחם הפנים - אין ערך לדמיהן, שקמים של זהב שכל מיני מעדנים תלויים בהם והן של זהב מזוקק שזקק דוד המלך עליו השלום, כל אלו גנזם צדקיה.}}
 
במשך הזמן התפתחה מסורה שזיהתה את המקום באחד המעינות שבסביבת צפת, (יש טוענים שמסורה זו בטעות יסודה כי הנוסח המקורי הוא עין-כתל, אך עיון ב"עמק המלך" מהדפוס הראשון, מכריע כי הנוסח המקורי הוא אכן עין כחל):
 
{{ציטוט|תוכן= עין כחל לדרום צפת, סמוך ל[[עכברה|עכברא]], בדרך שהולכים מצפת לטבריה יש בקעה גדולה ועמוקה מאד, ולמטה מעין מים טובים זקוף וגבוה מאד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר, כדמות שער וסתום, ונקרא עין-כחל, ועוברים דרך עליו, ויש שם כמה בתים. ושם נגד מזרח יש הר ואומרים שבזה הר נגנזו כלי המקדש, והלא המה בכתובים ב'''מסכת כלים''' של בית המקדש.|מקור=ר' חיים הורביץ '''חבת ירושלים'''}}
שורה 20:
לפי כמה מקורות, כאשר ניסה [[נפוליון]] לכבוש את הארץ, הורה לחפש את כלי המקדש הגנוזים שם לפי המסורה, אך עמלו היה לריק.
 
כאשר נמצאה [[מגילת הנחושת]] במערות קומראן, התפלאו החוקרים למצוא שעל אף שהיא דנה לכאורה באוצרות אחרים מזמן סוף [[ימי הבית השני]], גם היא מזכירה מקום בשם כחלת או [[מגילת הנחושת#תל כחלת|תל כחלת]] כמקום מחבואם של חלק מן האוצרות.
 
ופרט מעניין נוסף: כפי שמוזכר במסכת עצמה (משנה ב) היא נרשמה על ידי כותביה על לוח נחושת, מה שמזכיר מאד גם כן את מגילת הנחושת.