הבדלים בין גרסאות בדף "פסיכולוגיה חינוכית"

הרחבה מתוך פסיכולוגיה קלינית; תוספות; קישורים חיצוניים
מ (בוט מוסיף: ko:교육심리학 משנה: es:Psicología educativa)
(הרחבה מתוך פסיכולוגיה קלינית; תוספות; קישורים חיצוניים)
'''פסיכולוגיה חינוכית''' היא ענף של ה[[פסיכולוגיה]] העוסק בחקר תהליכים [[חינוך|חינוכיים]] מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית, יעילות הפעילות החינוכית, הפסיכולוגיה של ההוראה ו[[פסיכולוגיה חברתית |הפסיכולוגיה החברתית]] של בתי ספר כמסגרות ארגוניות.
 
ב[[אירופה]] וב[[ישראל]] מוכרים העוסקים בתחום זה בשם פסיכולוג חינוכי, בעוד בארצות הברית הם ידועים כפסיכולוג בית-ספר. הפסיכולוגים החינוכיים עובדים בבתי הספר ברחבי הארץ, במסגרת ה[[רשות מקומית|רשויות המקומיות]], וכפופים לאגף [[שפ"י]] של [[משרד החינוך]].
ענף זה מתמקד גם במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ו[[בית ספר|בית הספר]].
הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת במגוון בעיות אצל הפרט, אם כי בשנים האחרונות ישנם פסיכולוגים אשר עובדים גם עם צוותים חינוכיים ובהדרכת הורים, ולאו דווקא עם ילדים שהוגדרו בעבר כ"בעייתיים".
 
ענף זה מתמקד גם במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ו[[בית ספר|בית הספר]], ועוסק במצבם ובתחושותיהם הלימודיות, החברתיות והרגשיות של [[ילד]]ים ובני נוער בסביבה הבית-ספרית.
בנוסף, הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת במגוון בעיות אצל הפרט, באמצעות עבודה ייעוצית ואבחונית מול הילד, הדרכת הורים וייעוץ לצוותים חינוכיים.
 
==תפקידי הפסיכולוגים החינוכיים==
תפקיד מרכזי של הפסיכולוגים החינוכיים בבית הספר הוא אבחון והערכה של תלמידים במטרה לקבוע את התאמתם למסגרת חינוכית רגילה, הסיוע הניתן להם בצורות שונות במסגרת בית הספר, או הקצאת שירותים שונים של [[שילוב בחינוך|שילוב]] או [[חינוך מיוחד]]. הפסיכולוגים מייעצים ל[[מורה|מורים]] ולבעלי תפקידים אחרים בבית הספר, לגבי תכנון וביצוע תוכניות התערבות וסיוע מתאימות לילדים הזקוקים לכך. בנוסף, עוסקים הפסיכולוגים החינוכיים גם בתכנון תוכניות מניעה שונות (למשל מניעת נשירה או [[אלימות]] בבית הספר), תוכניות הערכה בית ספרית, ייעוץ ותמיכה למורים ומנהלים בתחומים שונים (לדוגמה לגבי תחושת ה[[מיטביות]] שלהם או לגבי ייעול העבודה החינוכית הכיתתית והמערכתית) וכן ייעוץ ותמיכה להורים במסגרת פרטנית או קבוצתית.
 
==הכשרה==
בארצות הברית, רוב הפסיכולוגים החינוכיים הם בעלי תואר מומחה חינוכי (Ed.S), תואר המהווה הכשרה חינוכית נוספת מעבר לתואר השני למי שאינם מעוניינים בדוקטורט. מיעוטם הם בעלי תואר דוקטור לפילוסופיה (Ph.D) או דוקטור לחינוך (Ed.D). בדומה לכך, בישראל רק למיעוטם של הפסיכולוגים החינוכיים יש דוקטורט, בעוד למרביתם תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, ואחריו הכשרתם כוללת 4 שנות התמחות, בדומה לפסיכולוגים טיפוליים אחרים. בעקבות הצורך הרב שנוצר בפסיכולוגים חינוכיים בבתי ספר בישראל, פסיכולוגים רבים מתחומים אחרים (תעסוקתיים, שיקומיים, רפואיים ועוד) יכולים לעבור התמחות חינוכית ולעבוד כפסיכולוגים חינוכיים, תוך כדי השלמת מספר קורסים בפסיכולוגיה חינוכית.
 
==פסיכולוגיה חינוכית מול פסיכולוגיה קלינית==
בדומה לפסיכולוגים קליניים, גם לפסיכולוגים חינוכיים רישוי מתאים למתן שירותי בריאות נפשית (בארצות הברית הם נדרשים ל[[דוקטורט]] לשם כך) ולרבים מהם יש קליניקות פרטיות בהן הם מסייעים למטופלים. בניגוד לפסיכולוגים קליניים, פסיכולוגים חינוכיים מקבלים הכשרה רבה ונרחבת בנושאי [[חינוך]], התפתחות והתנהגות של ילדים ופסיכולוגיה של ה[[למידה]]. בנוסף, פסיכולוגים קליניים יכולים להתקבל לבתי הספר הגבוהים לפסיכותרפיה בישראל, אשר לרובם לא יכולים להתקבל פסיכולוגים חינוכיים.
 
==ראו גם==
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיספר=פסיכולוגיה של החינוך}}
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/gapim/psychology/ אגף פסיכולוגיה חינוכית] באתר [[שפ"י]]
{{קצרמר|מדעי החברה}}
* גבריאל וייל (עורך), 2008, [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/KishureiChaim/GishurRavTarbuti/EduPsyMulticulture.htm פסיכולוגיה חינוכית בחברה רב תרבותית], ספר להורדה, באתר [[שפ"י]]
* אלון נוימן, [http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=144&id=423 דילמת חוק השילוב: פסיכולוגיה חינוכית באש הקונפליקט], 3 במרץ 2005, אתר [[פסיכולוגיה עברית]]
 
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]