תוקף (מחקר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקפות (מבחנים) הועבר לתוקף במקום הפניה: המונח משמש לא רק בתורת המבחנים. |
מ תוספות ועריכה |
||
שורה 1:
==סוגי תוקף==
ישנם מספר סוגי תוקף:
* '''תוקף תוכן:''' המידה שבה התוכן של המבחן משקף ומייצג את [[תחום ההערכה]].
שורה 10 ⟵ 9:
* '''תוקף קריטריון:''' סוג תוקף זה משווה בין ביצועי התלמידים במבחן לביצועיהם במשימה אחרת שנועדה למדוד את אותו התחום או שהיא-היא הביצוע המיועד. המשימה האחרת היא הקריטריון שמולו אנו בוחנים את טיב המבחן. תוקף קריטריון מספק לנו עדות לכך שהמבחן אכן מודד את מה שהתכוונו למדוד, ולא דברים אחרים. ככל שהקשר בין ביצועי הנבדקים במבחן ובקריטריון גבוהים יותר – המבחן מודד בהצלחה רבה יותר את אשר התכוון למדוד.
:לדוגמה – בדיקת הקשר בין
*'''תוקף מבנה''' – מתייחס לקשר בין המשתנים התצפיתיים למשתנים התיאורטיים – האם הגדרות [[משתנה תלוי|המשתנה התלוי]] ו[[משתנה בלתי תלוי|הבלתי תלוי]] מייצגות את המונחים התיאורטיים אותם התכוון החוקר לבדוק במסגרת המחקר. תוקף מבנה דורש 2 דרישות עיקריות: '''מיצוי''' – המחקר כולל את כל מרכיבי המונח התיאורטי הנחקר, ו'''בלבדיות''' – המחקר כולל רק את המרכיבים השייכים למונח התיאורטי הנחקר, ולא מרכיבים אחרים.
*'''תוקף חיצוני'''- מודד את המידה שבה ניתן להכליל את ממצאי המחקר גם מחוץ ל[[מעבדה]] או לתנאים הספציפיים שבהם נערך המחקר.
*'''תוקף פנימי'''- עוסק בעיקר במידה בה המניפולציה (השינוי במשתנה הבלתי תלוי המתופעל) היא זו שגרמה לשינוי הנצפה במשתנה התלוי, ולא גורמים אחרים.
*'''תוקף ניבוי'''- משמש להערכת יכולתו של [[משתנה בלתי תלוי|המשתנה הבלתי תלוי]] לנבא את ערכיו של [[משתנה תלוי|המשתנה התלוי]].
אם מבחן הוא מהימן, תוצאותיו לא בהכרח גם תקפות. [[מהימנות]] היא חסם עליון לתוקף. משמע:
ייתכן שהתוצאות יציבות, אך לא ניתן להסיק מהן את המסקנות הנחוצות לנו, הפרשנות שלנו אינה תקפה.
עם זאת, כאשר מבחן אינו מהימן, הוא גם לא יהיה גם תקף – אם במחקר יש הרבה 'רעש' וחוסר יציבות, אז
==ראו גם==
*[[מונחים בשיטות מחקר]]
*[[מונחים בהערכה פורמלית]]
*[[תורת המבחנים]]
[[קטגוריה:שיטות מחקר במדעי החברה]]
| |||