תוכנית רוג'רס – הבדלי גרסאות

לאחר כישלון התוכנית הראשונה, הניח רוג'רס ביוני [[1970]] תוכנית שנייה על שולחנותיהם של הצדדים. הייתה זו תוכנית למשא ומתן בין ישראל ומצרים בחסות שליח האו"ם ה[[שבדיה|שבדי]] [[גונאר יארינג]] (שכבר היה מעורב בנסיונות השכנת שלום בין ישראל למדינות ערב). תוכנית זו התבססה על נסיגת ישראל משטחים שכבשה ב[[מלחמת ששת הימים]] בהתאם להחלטת [[מועצת הביטחון]] [[החלטה 242|242]], הכרה הדדית של כל הצדדים בריבונותן של המדינות, שלמותן הטריטוריאלית, ועצמאותן המדינית, והסכמי שלום.

 

 

בשל ההסכמה המצרית החל נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון ללחוץ על ראש משלת ישראל [[גולדה מאיר]] להסכים להצעה גם כן. הוא הבטיח שארצות הברית תערוב לריבונותה, שלמותה וביטחונה של מדינת ישראל ותשמור על מאזן החימוש באזור והבהיר למאיר כי הדרישה היא לנסיגה ישראלית לגבולות בטוחים ומוסכמים ולא לגבולות [[הקו הירוק]] ושלא תיכפה על ישראל נסיגה לפני שיחתם הסכם שלום חוזי מחייב. כמו כן סוגיית הפליטים תטופל באופן שלא יפגע בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.