קונסטרוקטיביזם (תנועה אמנותית) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: ראליזם; |
||
שורה 2:
'''קונסטרוקטיביזם''' הייתה תנועת [[אוונגרד|אוונגרדית]], בתחומי [[אמנות|האמנות]], [[אדריכלות|האדריכלות]] [[ספרות|והספרות]], אשר התקיימה [[רוסיה|ברוסיה]] החל משנת [[1914]] והיוותה את מרכזו של זרם [[אוונגרד רוסי|האוונגרד הרוסי]]. התנועה הקונסטרוקטיביסטית צמחה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], כהמשך של תנועת ה[[פוטוריזם רוסי|פוטוריזם הרוסי]]. מבחינה אמנותית שילבה התנועה בין [[אסתטיקה]] תעשייתית וה[[אמנות מופשטת|אמנות המופשטת]] לבין רעיונות [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] אודות תפקידה של האמנות כמכשיר לשינוי חברתי של החברה.
המונח קונסטרוקטיביזם, שפרושו 'אמנות בנויה' (Construction Art), נטבע לראשונה בשנת [[1917]] על ידי [[צייר|הצייר]] [[קזימיר מלאביץ']] כדי לתאר את עבודתו של האמן [[אלכסנדר רודצ'נקו]]. בשנת [[1921]] מופיע המונח 'קונסטרוקטיביזם' (Constructivism) ב"[[מניפסט]]
ב'הכרזת המרכז הספרותי של הקונסטטרוקטיביסטים', משנת [[1924]], הגדירו קבוצת סופרים בראשות [[איליס סלווינסקי]] ו[[קורנליי זלינסקיי]] את הנחות היסוד של הקונסטרוקטיביזם. הנחות אלו כללו את הראיה האוטופית של התעשייה כמכשיר לשינוי חברתי: {{ציטוט|תוכן="אופי הטכניקה התעשייתית של היום, המואצת, החסכונית ורבת-הקיבול - משפיע גם על אופני המושגים האידאולוגיים... ...ביטוייה של שימת-הלב המוגברת הזאת לשאלות טכניות-ארגוניות הוא הקונסטרוקטיביזם. ...נועדה לקונסטרוטיביזם משמעות חברתית-תרבותית רחבה, בשל ההכרח לעבור בזמן קצ יחסית מרחק המפריד בין הפרולטריון כמעמד מפגר בתרבותנו לבין הטכניקה הגבוהה וכל המערכת המפותחת של בנייני-על תרבותיים... עיצובה הארגוני של משימה זאת הוא הקונסטרוקטיביזם."|מקור=[[בנימין הרשב|הרשב, בנימין]], '''מאניפסטים של מודרניזם''', [[הוצאת כרמל]], ירושלים, 2001. עמ' 94.}}
שורה 12:
אחד מן התמריצים לפעילות התנועה היה הפרדת האקדמיה לאמנויות בפטרבורג מן המכללה המוסקבאית לציור בשנת 1918. המרכז של פעילות הקבוצה היה בבית הספר "VKhUTEMAS" לאמנות ועיצוב אשר הוקם בשנת 1919. נחום גאבו, אשר היה אחד מן המורים בבית הספר, העיד כי הלימודים התמקדו יותר בדיונים פוליטיים ואידאולוגיים מאשר בעשיית אמנות.
בשנת 1920 הציג טאטלין את עבודתו הידועה "[[מונומנט לאינטרנציונאל השלישי]]". מונומנט זה תוכנן כמגדל לולייני העשוי מקורות מתכת. במאמר ביקורתי תקף נחום גאבו את העבודה וטען כי יש לבחור בין בנייה פונקציונאלית של בתים וגשרים לבין אמנות. מחלוקת זו הובילה לפיצול התנועה. גאבו ופבזנר חשו כי 'המניפסט
השפעתה של האמנות הקונסטרוקטיביסטית הייתה רבה. רעיונות שפיתחה התנועה בדבר חללים נגאטיביים ביצירה הפיסולית הופיעו שוב באמנות האירופית אצל אמנים כגון [[הנרי מור]], [[ברברה הפוורת']] ואחרים. אמנים קונסטרוקטיביסטים רבים אף עברו למערב אירופה ול[[ארצות הברית]].
|