קונסטרוקטיביזם (תנועה אמנותית) – הבדלי גרסאות

'''קונסטרוקטיביזם''' הייתה תנועת [[אוונגרד|אוונגרדית]], בתחומי [[אמנות|האמנות]], [[אדריכלות|האדריכלות]] [[ספרות|והספרות]], אשר התקיימה [[רוסיה|ברוסיה]] החל משנת [[1914]] והיוותה את מרכזו של זרם [[אוונגרד רוסי|האוונגרד הרוסי]]. התנועה הקונסטרוקטיביסטית צמחה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], כהמשך של תנועת ה[[פוטוריזם רוסי|פוטוריזם הרוסי]]. מבחינה אמנותית שילבה התנועה בין [[אסתטיקה]] תעשייתית וה[[אמנות מופשטת|אמנות המופשטת]] לבין רעיונות [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] אודות תפקידה של האמנות כמכשיר לשינוי חברתי של החברה.

 

 

ב'הכרזת המרכז הספרותי של הקונסטטרוקטיביסטים', משנת [[1924]], הגדירו קבוצת סופרים בראשות [[איליס סלווינסקי]] ו[[קורנליי זלינסקיי]] את הנחות היסוד של הקונסטרוקטיביזם. הנחות אלו כללו את הראיה האוטופית של התעשייה כמכשיר לשינוי חברתי: {{ציטוט|תוכן="אופי הטכניקה התעשייתית של היום, המואצת, החסכונית ורבת-הקיבול - משפיע גם על אופני המושגים האידאולוגיים... ...ביטוייה של שימת-הלב המוגברת הזאת לשאלות טכניות-ארגוניות הוא הקונסטרוקטיביזם. ...נועדה לקונסטרוטיביזם משמעות חברתית-תרבותית רחבה, בשל ההכרח לעבור בזמן קצ יחסית מרחק המפריד בין הפרולטריון כמעמד מפגר בתרבותנו לבין הטכניקה הגבוהה וכל המערכת המפותחת של בנייני-על תרבותיים... עיצובה הארגוני של משימה זאת הוא הקונסטרוקטיביזם."|מקור=[[בנימין הרשב|הרשב, בנימין]], '''מאניפסטים של מודרניזם''', [[הוצאת כרמל]], ירושלים, 2001. עמ' 94.}}

אחד מן התמריצים לפעילות התנועה היה הפרדת האקדמיה לאמנויות בפטרבורג מן המכללה המוסקבאית לציור בשנת 1918. המרכז של פעילות הקבוצה היה בבית הספר "VKhUTEMAS" לאמנות ועיצוב אשר הוקם בשנת 1919. נחום גאבו, אשר היה אחד מן המורים בבית הספר, העיד כי הלימודים התמקדו יותר בדיונים פוליטיים ואידאולוגיים מאשר בעשיית אמנות.

 

 

השפעתה של האמנות הקונסטרוקטיביסטית הייתה רבה. רעיונות שפיתחה התנועה בדבר חללים נגאטיביים ביצירה הפיסולית הופיעו שוב באמנות האירופית אצל אמנים כגון [[הנרי מור]], [[ברברה הפוורת']] ואחרים. אמנים קונסטרוקטיביסטים רבים אף עברו למערב אירופה ול[[ארצות הברית]].