קונסטרוקטיביזם (תנועה אמנותית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ראליזם;
שורה 2:
'''קונסטרוקטיביזם''' הייתה תנועת [[אוונגרד|אוונגרדית]], בתחומי [[אמנות|האמנות]], [[אדריכלות|האדריכלות]] [[ספרות|והספרות]], אשר התקיימה [[רוסיה|ברוסיה]] החל משנת [[1914]] והיוותה את מרכזו של זרם [[אוונגרד רוסי|האוונגרד הרוסי]]. התנועה הקונסטרוקטיביסטית צמחה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], כהמשך של תנועת ה[[פוטוריזם רוסי|פוטוריזם הרוסי]]. מבחינה אמנותית שילבה התנועה בין [[אסתטיקה]] תעשייתית וה[[אמנות מופשטת|אמנות המופשטת]] לבין רעיונות [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] אודות תפקידה של האמנות כמכשיר לשינוי חברתי של החברה.
 
המונח קונסטרוקטיביזם, שפרושו 'אמנות בנויה' (Construction Art), נטבע לראשונה בשנת [[1917]] על ידי [[צייר|הצייר]] [[קזימיר מלאביץ']] כדי לתאר את עבודתו של האמן [[אלכסנדר רודצ'נקו]]. בשנת [[1921]] מופיע המונח 'קונסטרוקטיביזם' (Constructivism) ב"[[מניפסט]] הראליסטיהריאליסטי" מאת [[נחום גאבו]]. בשנת [[1922]] שימש המונח ככותרת לספרו של [[אלכסיי גאן]] (Alexei Gan).
 
ב'הכרזת המרכז הספרותי של הקונסטטרוקטיביסטים', משנת [[1924]], הגדירו קבוצת סופרים בראשות [[איליס סלווינסקי]] ו[[קורנליי זלינסקיי]] את הנחות היסוד של הקונסטרוקטיביזם. הנחות אלו כללו את הראיה האוטופית של התעשייה כמכשיר לשינוי חברתי: {{ציטוט|תוכן="אופי הטכניקה התעשייתית של היום, המואצת, החסכונית ורבת-הקיבול - משפיע גם על אופני המושגים האידאולוגיים... ...ביטוייה של שימת-הלב המוגברת הזאת לשאלות טכניות-ארגוניות הוא הקונסטרוקטיביזם. ...נועדה לקונסטרוטיביזם משמעות חברתית-תרבותית רחבה, בשל ההכרח לעבור בזמן קצ יחסית מרחק המפריד בין הפרולטריון כמעמד מפגר בתרבותנו לבין הטכניקה הגבוהה וכל המערכת המפותחת של בנייני-על תרבותיים... עיצובה הארגוני של משימה זאת הוא הקונסטרוקטיביזם."|מקור=[[בנימין הרשב|הרשב, בנימין]], '''מאניפסטים של מודרניזם''', [[הוצאת כרמל]], ירושלים, 2001. עמ' 94.}}
שורה 12:
אחד מן התמריצים לפעילות התנועה היה הפרדת האקדמיה לאמנויות בפטרבורג מן המכללה המוסקבאית לציור בשנת 1918. המרכז של פעילות הקבוצה היה בבית הספר "VKhUTEMAS" לאמנות ועיצוב אשר הוקם בשנת 1919. נחום גאבו, אשר היה אחד מן המורים בבית הספר, העיד כי הלימודים התמקדו יותר בדיונים פוליטיים ואידאולוגיים מאשר בעשיית אמנות.
 
בשנת 1920 הציג טאטלין את עבודתו הידועה "[[מונומנט לאינטרנציונאל השלישי]]". מונומנט זה תוכנן כמגדל לולייני העשוי מקורות מתכת. במאמר ביקורתי תקף נחום גאבו את העבודה וטען כי יש לבחור בין בנייה פונקציונאלית של בתים וגשרים לבין אמנות. מחלוקת זו הובילה לפיצול התנועה. גאבו ופבזנר חשו כי 'המניפסט הראליסטיהריאליסטי' אשר חתר לרוחניות בתנועה, מותקף על ידי נטייה לשימושיות ולגרסה מרוככת יותר של הקונסטרוקטיביזם בידי טאטלין ורודצ'נקו. התומך המרכזי של הקונסטרוקטיביזם בשלטון היה [[לאון טרוצקי]], אולם לאחר שנת 1921 תמיכתו בהם נחלשה והחלו להישמע קולות אשר התנגדו לקיומה של תנועת אמנות "טהורה". כדי להבדיל עצמם יצרו טאטלין ורודצ'נקו את המונח "פרודוקטיביזם" לתאור עבודתם.
 
השפעתה של האמנות הקונסטרוקטיביסטית הייתה רבה. רעיונות שפיתחה התנועה בדבר חללים נגאטיביים ביצירה הפיסולית הופיעו שוב באמנות האירופית אצל אמנים כגון [[הנרי מור]], [[ברברה הפוורת']] ואחרים. אמנים קונסטרוקטיביסטים רבים אף עברו למערב אירופה ול[[ארצות הברית]].