הרמוניה – הבדלי גרסאות

ב[[תקופת הבארוק]] פיתח ה[[מלחין]] [[יוהןיוהאן סבסטיאן באך]] גישה חדשנית (לאותה תקופה) לליווי, הוא השתמש בטריאדים ובאקורדים מרובעים בדרך כלל, ו[[הולכת קולות|הוליך את הקולות]] ביניהם, גם כאן לפי כללים קבועים ומפורשים. חריגה מכללים אלה יכולה להופיע בתווים זרים לאקורד, המופיעים כצלילי קישוט (פיגורטיביים) ומאפשרים גמישות מסוימת בהירמון. דוגמה לכך אפשר למצוא ב[[כוראל|כוראלים]] של באך, שנכתבו בדרך כלל למלודיה קיימת ב[[סופרן]] (הקול העליון) או מעל [[בס ממוספר]], שהורה על האקורדים שצריכים לבוא מעל כל צליל. במקרים מסוימים, כתב באך הרמוניה לאותו קו סופרן בסולמות שונים ובמהלכי אקורדים שונים. כפי שאפשר לראות בספר הכוראלים השלם. כוראלים הנקראים באותו שם הם בעלי סופרן זהה והרמוניה שונה. ההבדל בין הקונטרפונקט של ה[[מוטט]] להרמוניה של הכוראל הוא, שבמוטט יוצרים הקווים ה[[מלודיה|מלודיים]] את ההרמוניות ביניהם ואילו בכוראל, האקורדים המצטרפים זה לזה יוצרים קווים מלודיים בקולות השונים.