הרמוניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tomerbot (שיחה | תרומות)
מ מקטלג לעריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: יוהאן;
שורה 17:
נכתבה המוזיקה בקווים, אם מקבילים (אורגנום) ואם עצמאיים [[קונטרפונקט]], כאשר לכל צליל יש צליל מקביל לו (פירוש המילה הוא נקודה מול נקודה) במספר קולות. הקווים יצרו ביניהם מהלכים הרמוניים, שנוצרו בהתאם לכללים ברורים ומחמירים (קווינטות מקבילות, שהיו פופולריות בימי הביניים, יצאו לחלוטין משימוש עד סוף תקופת הרנסאנס, למעט מקרים מיוחדים).
 
ב[[תקופת הבארוק]] פיתח ה[[מלחין]] [[יוהןיוהאן סבסטיאן באך]] גישה חדשנית (לאותה תקופה) לליווי, הוא השתמש בטריאדים ובאקורדים מרובעים בדרך כלל, ו[[הולכת קולות|הוליך את הקולות]] ביניהם, גם כאן לפי כללים קבועים ומפורשים. חריגה מכללים אלה יכולה להופיע בתווים זרים לאקורד, המופיעים כצלילי קישוט (פיגורטיביים) ומאפשרים גמישות מסוימת בהירמון. דוגמה לכך אפשר למצוא ב[[כוראל|כוראלים]] של באך, שנכתבו בדרך כלל למלודיה קיימת ב[[סופרן]] (הקול העליון) או מעל [[בס ממוספר]], שהורה על האקורדים שצריכים לבוא מעל כל צליל. במקרים מסוימים, כתב באך הרמוניה לאותו קו סופרן בסולמות שונים ובמהלכי אקורדים שונים. כפי שאפשר לראות בספר הכוראלים השלם. כוראלים הנקראים באותו שם הם בעלי סופרן זהה והרמוניה שונה. ההבדל בין הקונטרפונקט של ה[[מוטט]] להרמוניה של הכוראל הוא, שבמוטט יוצרים הקווים ה[[מלודיה|מלודיים]] את ההרמוניות ביניהם ואילו בכוראל, האקורדים המצטרפים זה לזה יוצרים קווים מלודיים בקולות השונים.
 
במודל ההרמוני הנ"ל השתמשו ב[[מוזיקה]] הקלאסית ובסגנונות ספציפיים של מוזיקה ממשיכים גם כיום להשתמש בו. היום אנו קוראים להרמוניה כזו [[הרמוניה טונאלית פונקציונאלית]]. ההרמוניה ה[[אטונאליות|אטונאלית]] שונה מיסודה, כיון שאינה מתחשבת בטונאליות המוכרת של ה[[סולם (מוזיקה)|סולמות]]. אלא ב[[שיטת שנים-עשר הטונים|שיטה הדודקאפונית]] של שנים-עשר טונים שווים בערכם או ב"שורה". מוזיקה בשיטות אלה משתמשת באקורדים מרובי צלילים ובכללים שונים לגמרי מאלה של ההרמוניה הטונאלית הקלאסית.