ברירה זוויגית – הבדלי גרסאות

 

קיימת אה-סימטריה בין זכרים לנקבות בפוטנציאל הרבייה, הנובעת מההבדל הבסיסי בין תאי המין של הזכר לאלה של הנקבה. תאי המין של הזכר הם רבים מאוד (לזכר יש מספר אינסופי של תאי מין, מכל בחינה מעשית), קלים לייצור וזולים מבחינה אנרגטית. תאי המין של הנקבה לעומת זאת, מספרם סופי, והם יקרים מבחינה אנרגטית. כלומר, ההשקעה של הנקבה בכל צאצא פוטנציאלי גדולה הרבה יותר מזאת של הזכר.

מעבר להשקעה הראשונית של הנקבה בתאי המין, היא מספקת מידה מסוימת של השקעה נוספת, החל בהשקעה בחומרי תשמורת המספקים את המינימום האנרגטי הדרוש להתפתחות הצאצא עד שהוא מסוגל להיזון בעצמו, עבור בהשקעה בביצה או בתקופת הריון, וכלה בהשקעה בגידול הצאצא לאחר הבקיעה או הלידה. כל אלה מיצגים מידות שונות של השקעת הנקבה בצאצאיה, אולם ברוב רובם של המקרים מדובר בהשקעה יותר גדולה מזו של הזכר.

עבור נקבות, הגורם המגביל את מספר הצאצאים שהן מסוגלות לייצר בימי חייהן הוא ההשקעה שהן מסוגלות לגייס עבור כל צאצא, במונחים של השקעה אנרגטית וזמן. כל השקעה בצאצא נוכחי גורעת מן ההשקעה שהיא תוכל לתת לצאצאים עתידיים. עבור זכרים, לעומת זאת, הגורם המגביל אינו מידת ההשקעה פר צאצא, אלא מספר בנות הזוג ל[[רבייה]] שהם מסוגלים לגייס. כלומר, היכולת למשוך נקבות תהיה גורם משמעותי להצלחת הזכר ב[[רבייה]], אולם יכולת הנקבה למשוך זכרים, לא תהיה.

ואכן, בניסויים שבוצעו ראו כי ההצלחה [[רבייה|הרבייתית]] של זכרים גדלה ביחס ישר למספר בנות הזוג שלהם, בעוד שבנקבות, מעבר למספר בני זוג מסוים, לא היה שיפור בהצלחה [[רבייה|הרבייתית]].