בטיחות לייזר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תאוריה; מסוים; אוכלוסייה; ארצות הברית; אירוע; אירע; צויד; מקסימל;
שורה 10:
== מצייני לייזר ==
[[קובץ:Laser pointer.jpg |שמאל|ממוזער|250px|מציין לייזר כמחזיק מפתחות]]
בשנים 2000 - 2008 הופנתה תשומת לב גדלה והולכת לסיכונים של האביזרים הנקראים מצייני לייזר או עטי לייזר. מכירת מציינים אלה מוגבלת לדרג 3A (עד 5mW) או דרג 2 (עד 1mW), על פי התקנות המקומיות. בארה"בבארצות הברית למשל, דרג 3A הוא המקסימלי המותר, ללא אביזרי בטיחות נוספים, ובאוסטרליה ובריטניה הדרג המקסימלי הוא דרג 2. למרות זאת, בגלל חוסר אכיפה מספקת, מצייני דרג 3A נמכרים גם במדינות שאינן מתירות אותם.
החוקרים ואן נוררן וחבריו (1998) לא מצאו דוגמה אחת בספרות הרפואית של לייזר מדרג 2 שגרם לנזק ראיה. במחקר של מיינסטר וחבריו (2003) הודגם מקרה אחד של ילדה בת 11 שהזיקה לראייתה באופן זמני כאשר החזיקה במציין של 5mW קרוב לעינה והסתכלה אל תוך הקרן למשך 10 שניות. היא קיבלה סקוטומה (כתם עיוור) שנרפא לחלוטין לאחר 3 חודשים. במחקר של לוטרולה והאליסיי (1999) מתואר מקרה דומה, גבר בן 34 שהסתכל אל תוך הקרן של לייזר אדום מדרג 3A בין 30 ל-60 שניות, כשהוא גורם לכתם עיוור מרכזי זמני ואובדן שדה ראיה. ראייתו החלימה לחלוטין לאחר יומיים. בדיקה מדוקדקת של הרשתית מצאה שינוי קל בצבע הגומה המרכזית.
לכן נראה שחשיפה קצרה של 0.25 שניות למצייני הלייזר המצויים בעוצמה מתחת ל- 5mW לא מהווה סכנה לבריאות העין. מצד שני יש סכנה לפציעה אם אדם מסתכל בכוונה לתוך הקרן של לייזר מדרג 3A לכמה שניות או יותר בטווח קרוב. גם אם יש נזק, הראייה תחלים לחלוטין ברוב המקרים. אי-נוחות המורגשת מעבר לכך יכולה להיות פסיכולוגית יותר מאשר פיזית. במצייני לייזר ירוק החשיפה המותרת קצרה יותר, ובלייזרים בעלי עוצמה גבוהה יותר צפוי נזק בלתי הפיך באופן מיידי. מסקנות אלה חייבות אימות עם הבחנות תיאורטיותתאורטיות שנוסחו לאחרונה הקושרות תרופות מסויימותמסוימות עם לייזרים באורכי גל מסויימיםמסוימים כסיבה לרגישות מוגברת.
 
מעבר לשאלה של פגיעה פיזית בעין ממציין לייזר, תופעות בלתי רצויות אחרות אפשריות. ביניהן נמצא עיוורון הבזק קצר טווח אם העין פוגשת את הקרן בחשכה, למשל בעת נהיגת לילה. מכאן יכול להגרם חוסר שליטה זמני על הרכב. לייזרים המכוונים למטוסים הם סכנה תעופתית. שוטר המבחין בכתם אדום על חזהו יכול להסיק שצלף מסמן אותו כמטרה, ולנקוט פעולה אלימה. בנוסף לכך, רפלקס הרתיעה הנגרם בחלק מהמקרים למי שנחשף באופן פתאומי ללייזר מסוג זה גרם בכמה מקרים מדווחים לפציעה עצמית או לאובדן שליטה. מסיבות אלה ודומות להן, [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] המליץ שמצייני לייזר לא ייחשבו צעצועים ולא יהיו בשימוש של קטינים ללא השגחה צמודה של מבוגר.
== לייזרים ובטיחות טיסה ==
 
מאז נובמבר 2004 ארעואירעו מעל 2800 ארועיםאירועים בהם כוון אור לייזר למטוסים בארה"בבארצות הברית. הנושא הגיע לחקירה של הקונגרס. חשיפה ללייזרים ידניים נראית בלתי מזיקה לאור קוצר זמן החשיפה, המרחקים הגדולים ורוחב האלומה המגיע לכמה מטרים. למרות זאת חשיפה ללייזר יכולה ליצור מצבים מסוכנים כמו עיוורון הבזק. אם מצב זה קורה בזמן קריטי לפעילות המטוס, המטוס יימצא בסכנה. בנוסף לכך ל - 18%-35% מהאוכלוסיהמהאוכלוסייה יש "עיטוש אופטי", תופעה גנטית הגורמת לאנשים להתעטש כשהם נחשפים להבזק אור פתאומי.
== חשיפה מקסימאליתמקסימלית מותרת ==
 
מידת החשיפה המקסימאליתהמקסימלית המותרת (Maximum Permissible Exposure = MPE) היא העוצמה או צפיפות האנרגיה המקסימאליתהמקסימלית (בוואטים לסמ"ר או ג'אולים לסמ"ר) של מקור אור הנחשב בטוח, כלומר שיש לו סיכוי זניח ליצירת נזק. עוצמה זו נחשבת כרגיל כ-10% מהעוצמה שיש לה 50% סיכוי ליצירת נזק בתנאים הגרועים ביותר. ה-MPE נמדד על עדשת העין או על העור, על פי אורך גל נתון וזמן חשיפה.
חישוב ה-MPE לחשיפה לעיניים לוקח בחשבון את כל הדרכים בהן האור משפיע על העין. לדוגמה, אור אולטרה-סגול עמוק יוצר נזק מצטבר, גם בעוצמות נמוכות מאוד. אור אינפרא-אדום באורכי גל של יותר מ -1400 ננומטר נבלע בחלקים השקופים של העין לפני הגיעו לרשתית, והמשמעות היא שה-MPE לאורכי גל אלה הוא גבוה יותר מזה של אור נראה. בנוסף לאורך הגל וזמן החשיפה, ה-MPE לוקח בחשבון את הפיזור המרחבי של האור (מלייזר או מקור אחר). אלומות לייזר מקבילות באור נראה או אינפרא אדום קרוב הינן מסוכנות במיוחד בעוצמות נמוכות בגלל שהעדשה מרכזת את האור על נקודה קטנה במיוחד על הרשתית. מקורות אור בעלי דרגת קוהרנטיות מרחבית נמוכה מאור לייזר מקביל מביאים לפיזור האור על שטח גדול יותר של הרשתית. למקורות כאלה ה-MPE הינו גדול יותר מאשר לאור לייזר מקביל. בחישוב ה-MPE נלקחים בחשבון תנאי המצב הגרוע ביותר, בהם העדשה מרכזת את האור על השטח הקטן ביותר של הרשתית וה[[אישון]] פתוח במלואו. למרות שה-MPE מוגדר כשטף (אנרגיה ליחידת שטח), הוא מבוסס על האנרגיה היכולה לעבור דרך האישון הפתוח במלואו (0.39 סמ"ר) לאור נראה ואינפרא אדום קרוב.
 
שורה 31:
*EN60825 מגדיר צפיפויות אופטיות במצבים קיצוניים.
 
בארה"בבארצות הברית, כל ההדרכות בנושא הגנות על העיניים ובטיחות לייזר כללית, ניתנות באוסף התקנים ANSI Z136 והם:
*ANSI Z136.1 - שימוש בטוח בלייזרים.
*ANSI Z136.2 - שימוש בטוח בלייזרים בתקשורת סיבאופטית. מערכות העושות שימוש בדיודות לייזר וLED.
שורה 38:
*ANSI Z136.6 - בטיחות שימוש בלייזרים בתנאי חוץ.
 
סוכנות המזון והתרופות הפדרלית בארה"בבארצות הברית דורשת מכל הלייזרים מסוג 3B ו-4 הנמכרים בארה"בבארצות הברית להיות בעלי 5 אמצעי בטיחות:
* לחצן הפעלה.
* מפסק בטיחות.
שורה 44:
* חוסם פתח יציאת הקרן.
* השהייה בהפעלה (כרגיל 2-3 שניות).
לייזרים המהווים חלק מציוד אחר (למשל ממערכת DVD) פטורים מדרישה זו. כמה לייזרים נייחים לא מכילים מפסק בטיחות או השהיית הפעלה, אך מצויידיםמצוידים בלחצן חירום או מתג מרוחק.
 
== סיווג==