ראש השנה – הבדלי גרסאות

נוספו 54 בתים ,  לפני 12 שנים
מ
←‏ארוחת החג: קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
מ (←‏ארוחת החג: קישורים פנימיים)
נהוג לערוך סעודה חגיגית. בסעודות ליל החג [[מנהג (יהדות)|נהוג]] לערוך סדר אכילה מיוחד הכולל אכילת מאכלים סימבוליים המכונים "סימנים" ואמירת [[תפילה (יהדות)|תפילות]] על אותם המאכלים אשר דומה מבחינת הצליל לשם המאכל.
 
מקור המנהג בדברי האמורא [[אביי]] בתלמוד, המציין שיש לאכול "קרא" ([[דלעת]] או [[קישוא]]), "רוביא" (מין [[שעועית]], או [[חילבה]]), "כרתי" ([[כרישה]]), "סלקא" ([[סלק]], [[תרד]] או עלי מנגולד) ו"תמרי" ([[תמר (עץ)|תמרים]]). בתקופת ה[[גאונים]] מוזכרת גם אכילת דבש, בשר שמן וראש כבש. היסוד לאכילת [[דבש]] ובשר שמן הוא קדום מאוד, וכבר ב[[ספר נחמיה]] מוזכר שעזרא ונחמיה הורו לעם בראש השנה "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" (נחמיה, ח', י').
 
בתקופת ה[[ראשונים]] הוזכרה גם אכילה של [[רימון]], תפוח ודגים. רק בסוף תקופת הראשונים, בקרב יהדות אשכנז אוחד המנהג של אכילת הדבש עם מנהג אכילת התפוח למנהג המפורסם של אכילת תפוח בדבש, שהתפשט לרבות מקהילות ישראל גם במקומות אחרים. מאכלים רבים נוספו במרוצת הדורות, אשר שונים לעתים בקרב [[יהדות התפוצות|עדות ישראל השונות]].
 
נוסף על כך נמענים מאכילת מאכלים מסוימים. מנהג קדום מתקופת הגאונים הוא להימנע מאכילת מאכלים חמוצים. מנהג נוסף שמקורו ביהודי אשכנז הוא הימנעות מאכילת אגוזים מחמת שני טעמים: האחד, שהאגוזים מרבים ליחה, וקיים חשש שיטרידו את המתפללים בזמן התקיעה בשופר, שעה שנדרשת דממה מוחלטת; ונימוק נוסף הוא כיון שאגוז הוא ב[[גימטריה]] "חטא" (בלי האות "א" שאינה נשמעת בקריאה), ומן הראוי להימנע בראש השנה מכל דבר המזכיר חטא<ref>[[מהרי"ל]] הלכות שופר סימן ב, רמ"א סימן תקפג סעיף ב</ref>.