קילטרטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ירין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ירין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''קילטרטן''' הוא כתב עת [[אוונגרד|אוונגרדי]] שיצא בתל אביב בשנת [[1964]] ועסק בשירה ואמנות. עורכיו היו המשורר האנרכיסט [[מקסים גילן]] ו[[נחום קיין]]. זהו עיתון חריג בתולדות הפרסומים הספרותיים הישראליים, חלק מיחודו הוא בשאיפתו להיות כתב עת חד פעמי. בגיליון היחיד של קילטרטן כתבו: [[מאיר ויזלטיר]], ברנרדוס לוציוס, מיכאל קרבובי, הצייר ניצן אביב, המחזאי [[יוסף מונדי]], דפנה ערוד, [[יאיר הורביץ]] ו[[יונה וולך]] שטרם היתה בת 20. בגליון הראשון התקיים ראיון עם הפסל [[יצחק דנציגר]] (הפסל [[נמרוד]]).
 
קילטרטן הציב את עצמו משמאל לרוח האוונגרד שאז החלה לנשב בעולם הפואטי של ישראל. בגליון הראשון של קילטרטן, הפנו עורכיו מכתב מתריס ל[[נתן זך]] עורך כתב העת [[יוכני]] ול[[גבריאל מוקד]], עורך כתב העת [[עכשיו]], בו כתבו "בעיני חלק מהציבור הנכם נחשבים כמי שמייצגים את הזרם החדש... אין אנו סבורים שאתם ממלאים את החובה המושלתהמוטלת על כתבי עת בעלי רמה, בישראל, בחלק הראשון של שנות השישים, במאה העשרים... קילטרטן, שהוא אולי כתב העת הראשון בישראל שאינו מתימר ליהפך לתקדים, פונה אליכם: חדלו להעריך ספרות ואמנות טובה".
 
כמו כן, ניסח עורכו מקסים גילן מכתב הקורא לועידת [[פרס נובל]] לספרות להעניק את הפרס למשורר [[עזרא פאונד]], על אף היותו [[פשיסט]], בשל השפעתו הגדולה על השירה.

כתב העת הרבה ללעוג לפרובינציאליות הישראלית של אותה תקופה, ובז למשוררים הותיקים. הוא וכללכלל כתיבה רעננה ועיצוב לא מוקפד, על גבול הפנזיןה[[פנזין]]. כיום עותקיו של כתב העת הזה נדירים ויקרים, אך ניתן לקרוא אותו דרך רשת מאודהאינטרנט.
==קישורים נוספים==