אסלאם בגאורגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אסלאם;
שורה 13:
באזור ה[[סובייטי]], האידאולוגיה הלאומית של [[אתאיזם]] גרם לריסוק של כל ה[[דת]]ות שהיו ב[[ברית המועצות]], במיוחד האסלאם. אף על פי כן, החל משנת [[1944]] והלאה המדיניות האנטי-דתית שככה.
 
אחת מארבעת המחלקות המתייחסות לדתות בברית במועצות נוסדה ב[[באקו]]. כל המוסלמים של גאורגיה, הסונים והשיעים, היו תלויים במחלקה זו. ה[[פרסטרויקה]] איפשרה חופש פולחן רב יותר, ממנו נהנתה לא רק ה[[כנסייה]], אלא גם כל מרכיבי האסלאם הגאורגי. עם תום העידן הסובייטי, התפתחו קשרים בין האיסלאםהאסלאם המקומי לבין ארגונים איסלאמיים זרים, במיוחד אלה של [[איראן]] ו[[טורקיה]].
 
בהיעדר סטטיסטיקה אמינה, קשה לאמוד את מספר המוסלמים החיים כיום בגאורגיה. למרות זאת, חקר שהוא אמין באופן יחסי, מציע את המספר 640,000 איש כמספר המוסלמים בשנת [[1989]], שהוא 12% מהאוכלוסייה הכללית. נראה כי המגמה היא לכיוון הירידה של כמות המוסלמים, והיא תואמת את האופי הנוודי של חלק מהאוכלוסייה המוסלמית, במיוחד ה[[אזרים]], שנוטים לגלות ל[[רוסיה]] מסיבות כלכליות, או ל[[אזרבייג'ן]] מסיבות משפחתיות.
שורה 23:
השליטה העות'מאנית שלא הייתה קשה, נתקבלה בדרך כלל אם כי היו התנגדויות ספורדיות מועטות. הלויאליות עם האימפריה העות'מאנית הייתה חזקה כל כך, שה[[אג'רים]] נלחמו יחד עם הטורקים כנגד ההתפשטות ה[[האימפריה הרוסית|רוסית]].
 
הופעת המשטר הסובייטי על חורבות [[האימפריה הרוסית]] הייתה שינוי קיצוני לאג'ריה. אכן, הייחודיות של האזור בזה שהתגוררו בו מוסלמים, היה הקריטריון שבגינו קיבלו [[אוטונומיה]] מ[[מוסקבה]]. ולמרות זאת, האוטונומיה שקיבלה מאפיינים איסלאמיים, לא מנעה מהסובייטים את מדיניות הכרתת הדת האיסלאמית, כמו בכל [[ברית המועצות]]. כמעט כל ה[[מסגד]]ים וה[[מדרס]]ים (مدرسة), בתי הספר המוסלמים, נסגרו. איזכור פומבי של האיסלאםהאסלאם נאסר, והאסלאם יכל להתקיים בליבות האנשים או בתנאים פרטיים.
 
מיד עם התפצלותה של רוסיה הסובייטית, עברו ה[[רפובליקה|רפובליקות]] התעוררות דתית והגדרה מחודשת של הקשרים בין הזהות הלאומית והרגשות הדתיים. בגאורגיה החליט [[זוויאד גמסחורדיה]], מנהיג חזק נוסף של העצמאות הגאורגית, החליט להסתמך על ה[[כנסייה]] ליצירת מדינה ו[[אג'נדה]] לאומית. האינטלקטואלים הביעו את חששם מהתפתחות אסלאם אקטיווי, שמקורו בגבול, שנפתח זה לא מכבר, עם טורקיה. חזרת אנשי העסקים והמיסינרים הטורקים נראתה כחזרה לימי התקופה העות'מאנית. בהתאם להתראה של האינטלקטואלים והתקשורת ב[[בתומי]], השלטונות הגאורגים החליטו ליישם מדיניות של [[המרת דת]] מחודשת של אג'ריה ל[[נצרות]], בעזרת הכנסייה הנוצרית. הרבה המרות דת היו בין הצעירים האג'רים שמאמינים שזו חזרה לנורמליות: חידוש המסורת הנוצרית של אג'ריה, שב[[מיתולוגיה גאורגית|מיתולוגיה הגאורגית]] נזכרת כ[[מחוזות גאורגיה|מחוז]] שממנו באה הנצרות למדינה הודות לעבודתו ה[[מיסיונר]]ית של [[אנדרי הקדוש]]. למרות שתהליך של חזרה לנצרות נתמך על ידי הכנסייה והשלטונות ב[[טביליסי]], תחת גמסחורדיה ו[[אדוארד שוורדנדזה|שוורדנדזה]], זה לא מנע את התפתחות האסלאם האג'רי אחרי עלייתו של סאקשווילי לשלטון. זה תואם גם את תחילת המיסיונריות הטורקית.
שורה 47:
החל משנות ה-60 של [[המאה ה-19]], עם הנסיגה העות'מאנית והעמידה מול ההתקדמות הרוסית לקווקז, חלק גדול מהאבחזים המוסלמים (כמו מוסלמים ממיעוטים אחרים בקווקז) היגרו דרומה לערים עות'מאניות.
 
במהלך התקופה ה[[סובייטי]]ת, אבחזיה המוסלמית הפכה לחלשה יותר. אבל נראה כי מאז נפילת [[ברית המועצות]], ייסוד הקשר בין האבחזים של גאורגיה וצאצאי האבחזים שהיגרו ל[[טורקיה]] גרם למידת מה של תחיה [[איסלאםאסלאם|איסלאמית]].