עלילת כרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: אשתו; |
תיקון: זוטות, קישורים [JS] |
||
שורה 1:
[[
'''אגדת כרת''' הוא [[אפוס]] עלילתי קדום, שמעורבים בו בני אדם ואלים. והוא חלק מ[[שירה אוגריתית|המיתוס האוגרתי]], שנמצא בעיר [[אוגרית]]. השוני בינה לבין העלילות האחרות, שבאגדה זו מתוארת עלילה אנושית, שבה האלים אינם מתערבים במה שנעשה בארץ.
שורה 13:
לרגל המאורע מתכנסים האלים לאסיפה מיוחדת, ובעל מציע לאל לברך את כרת. ואל מברך את כרת שיוולדו לו שמונה ילדים ובהם את יצב, הילד שיינק מאשרה וענת<ref>KTU.1.15.II</ref>. לאחר שהוא נושא אותה לאישה היא יולדת לו שמונה בנים ובנות. הוא מייעד את המלוכה ל'''שמנת''', בתו הצעירה ביותר במקום לבכור והאלים מסכימים לכך ברצון. אך כרת שלא עמד ב[[נדר|נדרו]] לאלה אשרה, נענש על ידה ב[[מחלה]] חשוכת מרפא <ref>KTU.1.15.III</ref>. אשתו עושה סעודה מיוחדת לנכבדי העיר, כנראה במטרה לעוררם למצבו הרע של בעלה ולבקש עצה למחלתו <ref>KTU.1.15.IV-V</ref>.
בנו של כרת, '''אלחוא''' תוהה לעצמו איך אביו בן אל יכול למות. הוא נכנס הבייתה ובוכה אצל אביו הגוסס. כרת מרגיע אותו ומבקש ממנו להתאפק ולהשאיר את האבלות והדמעות לאחותו שמנת. הוא מבקש ממנו שייקרא לאחותו, אבל יעלים את גסיסתו ויספר לה, כי אביה כרת עורך זבח והוא מבקש ממנה לבוא עם התוף שלה. אלחוא נוטל את הרומח שלו ופונה לרוץ אל שמנת. והוא מגיעה אליה בדיוק בזמן שהיא יוצאת לשאוב מים. והוא מניח את הרומח שלו על התל. אחותו נופלת לארץ מכיוון שהיא מבינה שאביה חולה, אך הוא מרגיעה שמדובר בזבח ועצרת<ref>KTU.1.16.I</ref>. שמנת לא מקבלת את ההרגעה וחוקרת את אלחוא והוא ספרלה כי אביהם חולה כבר שלשה-ארבעה חודשים, והיא בוכה וגם לא מבינה איך אביה בנו של אל ימות ככל בן תמותה, ונכנסת בוכיה לאביה<ref>KTU.1.16.II</ref>.
בעקבות מחלתו של כרת, היבולים לא עולים יפה, ומאגרי ה[[מזון]] של העיר מידלדלים <ref>KTU.1.16.III</ref>. אל, אבי האלים מחליט לרפא את כרת, אבל אף אחד מהאלים לא מוכן להרתם לעזרתו, אף שהוא מבקש שבע פעמים. ולבסוף אל בורא בלחש מאגי אלה מיוחדת בשם '''שעתקת''', שתפקידה לרפא את כרת, היא נכנסת לביתו בוכה, דואה ומכה את הסבל שאוחז בכרת בראשו וכך מסלקת את הסבל ופותחת את תיאבונו של כרת<ref>KTU.1.16.V</ref> ולאחר שכרת מתרפא ואוכל ארוחה דשנה, הוא חוזר לאיתנו ולכס מלכותו <ref> KTU.1.16.VI</ref>.
שורה 26:
'''הקרבת הקורבן.''' ישנו פירוט רב של המעשה הפולחני. ניכר שהקרבת הקורבן לא נעשית סתם כך. ישנה טהרה ב[[מים]] לפני הקרבת הקורבן. כרת מתרחץ. רוחץ ידו עד אמתו ואצבעותיו עד שכמו. לוקח טלה וגדי, שתי לחם, קרבי ציפור, ויוצק בגביע כסף יין ובגביע זהב נופת. ועולה למגדל שם הוא מקיים את הפולחן, ומעליו הוא נושא את ידיו לשמים.
'''תפקיד המלך.''' מוטיב נוסף שחוזר כאן כמו ב[[אגדת אקהת]], הוא תפקידו של המלך להיות שופט צדק, ולהגן על החלשים בחברה: [[
'''נשות חתנים טריים שהתגייסו.''' כאשר צבא כרת יוצא למלחמה, החיילים שאך התחתנו, מעבירים את נשותיהן לחבריהם ואף לזרים, כנראה כדי שהן לא תשארנה ללא הגנה. מעניין להקביל את החוק המקראי שפוטר חתנים לצאת למלחמה שכזו ולהיות נקיים שנה אחת לביתם.
== מקבילות ==
'''איוב.''' המלך כרת בדומה ל[[איוב]] נופל לתוך טרגדיה נוראה. כל משפחתו נמחקת והוא נופל ל[[דיכאון]]. אך בעוד שבסיפור איוב הדבר פותח פתח לחשבון נפש ולהתמודדות עם בעיית הרע בעולם, אצל כרת ששמו מעיד עליו על כריתה שמתרגשת עליו, הדבר ברור מאליו שיש בעולם רע, שמתרחש בשל שליטתם של הכוחות הרעים, והוא עוסק לא בהתמודדות עם העבר והשאלה מדוע הדבר קרה לו, אלא כיצד להשתקם מחדש, כאשר פניו לעתיד. אמנם באיוב, כאשר התפיסה היא אחדותית, שגם הטוב וגם הרע באים מאותו אל, סוגיה פילוסופית זו דורשת ליבון מעמיק. מקבילה נוספת בין שתי דמויות אלו, שבסופו של דבר שניהם משתקמים בעזרתו של האל.
'''העדפת הצעיר.''' המלך כרת בעקבות דרישת האל, מעדיף דווקא את הבת הצעירה והשמינית על פני הבכור, בניגוד לנוהג המקובל, של העדפת הבכור, בדומה לסיפורי המקרא בספר בראשית והעדפתו של [[יעקב]] את בנו הצעיר [[יוסף]] על בני הבכור [[ראובן]], וכמו בסיפור של המלכת [[דוד]] בידי [[שמואל]], והעדפתו כבן השביעי (או השמיני) על פני הבכור (שמואל א', ט"ז ו'-י"ג, דה"י א', ב' ט"ו).
'''מרד הבן באביו.''' בדומה לסיפור התנ"כי אודות [[אבשלום]] בנו של דוד שמרד בו, הבן קורא תגר על מלכותו ומנסה להדיחו מהשלטון. אך בניגוד לסיפור התנ"כי, הוא רק מביע את רצונו במילים, ומבקש ממנו לרדת ממלכותו, בעוד שבסיפור התנ"כי אבשלום מורד באביו בפועל ואף מנסה להורגו.
'''היום השביעי.''' היחס ליום השביעי, כמו באגדות אחרות אף כאן הוא מיוחד. ההליכה לאודום נמשכת ששה מים וביום השביעי הם מגיעים ליעדם. גם ההתקפה על הפרזות של העיר נמשכת ששה ימים וביום השביעי פבל מלך אודום נכנע לפני המלך כרת.
שורה 42 ⟵ 41:
'''מלחמה בשל אישה.''' העלילה מזכירה במקצת את סיפור [[מלחמת טרויה]]. מלחמה שנפתחת בשל רצון להשיג אישה יפה. גם באגדה זו ה[[יופי]] הנשי מועלה על נס, כאשר הנסיכה המיועדת מתוארת בתארי [[יופי]] רבים, ובהם שהיא יפה כמו האלה ענת, היפה שבאלות הכנעניות.
'''מות בשל אישה.''' באגרת אקהת הגיבור מת בשל התגרותו בענת, ואילו באגדת כרת הגיבור כמעט שנהרג בשל שלא מילא את נידרו כלפי אשרה, מה שכתוב בפירוש באגדה מספר פעמים "במלונתך לבכי נעזבך בידי אישה?" (אלים וגיבורים עמ' 90).
'''מספרים עוקבים.''' בשירה האוגרתית נהוג להשתמש במספרים עוקבים, כנראה לחיזוק הרושם וההתמשכות של הדבר. כך בתחילת האגדה מסופר על המלך כרת שמכין צידה לצבאו, "יאפה לחם לחמישה, מזונות לששה ירחים" (אלים וגיבורים עמ' 83). לאחר מכן בזמן מחלתו עושים סעודת בשר גדולה לנכבדי העיר: "קראי לשבעים שוורי לשמונים צבאיי" (שם עמ' 87). גם מחלתו מתוארת באופן דומה "שלשה ירחים שהוא חולה, ארבעה דווה כרת" (שם עמ' 91). מוטיב זה חוזר למעשה בכל השירה האוגריתית פעמים רבות, והוא נמצא גם בתנ"ך: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר" (מלכים א, ה' כט).
שורה 55 ⟵ 54:
== סימוכין והערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:מיתולוגיה כנענית]]
[[קטגוריה:אפוסים|כרת]]
| |||