אסטרטגיה תפעולית – הבדלי גרסאות

'''אסטרטגיה תפעולית''' מגדירה את הכיוון והיקף הפעילות של ה[[ארגון]] לאורך תקופה ארוכה, מתאימה את משאבי הארגון לסביבה המשתנה, ודואגת לארגון [[שוק (מסחר)|השווקים]] ו[[מועדון לקוחות|הלקוחות]] כך שיעמדו בציפיות בעלי החברה.

 

 

==שלוש רמות האסטרטגיה==

 

הגישה הרווחת לפיתוח אסטרטגי בהנהלה הבכירה היא לאתר יעדים משותפים, ולפתח אסטרטגיה על מנת לעמוד ביעדים הללו. אזי, לרכוש משאבים הכרחיים על מנת ליישם את האסטרטגיה שנבחרה. גישה זו מיועדת להבטיח שמשאבים יכוונו בצורה יעילה לתחומים שזוהו כאסטרטגיים בניתוח התהליך. הגישה מבוססת על יכולת החברה לחזות תנאי שוק עתידיים, וכך לזהות פערים בין צורכי השוק ויכולות הארגון. יחד עם זאת, היכולת לחזות קדימה בצורה יעילה את השווקים היא מוגבלת. הרעיון הוא שבתנאי שוק דינאמיים התוכנית האסטרטגית תצביע על הכיוון הכללי שאליו הארגון צריך לכוון, בהתבסס על היכולות והערכים שהארגון מחזיק. יתרונות אסטרטגיים יופקו מפיתוח יכולות שונות, דרך תחומים שונים, והתאמת היכולות הללו לטכנולוגיות מתפתחות ולהזדמנויות בשוק.

 

'''שלב 2-נייטרליות חיצונית''': פעולות התפעול מתמקדות בהשוואת ביצועים עם הארגונים האחרים.<br />

'''שלב 3-תמיכה פנימית''': פעולות התפעול הם מהטובים בתחום השוק שלהם, ושואפים להיות הטובים ביותר בשוק.<br />

 

==האסטרטגיה התפעולית על פי גישת היל==

* '''שלב 3-''' כיצד מוצרים מוצאים מקומם בשווקים ? שלב זה מספק את הקשר בין הצעות [[שיווק]] משותף, לבין תהליכי ייצור ותשתית הנדרשת לתמוך בהם. דבר זה מושג על ידי תרגום האסטרטגיה השיווקית לתוך טווח של גורמים תחרותיים, ויעדים ביצועיים.

* '''שלב 4-בחירת תהליך''': שלב זה מערב את בחירת התהליך ביחס לנפח ומגוון התערובת של המוצרים והשירותים כפי שהיא מתבטאת בשלב מס' 3. התהליכים המרכזיים בייצור הם פרויקטים, שרות, והמשכיות בעליית הנפח והמגוון.

 

== לקריאה נוספת ==

<div style="direction: ltr;">

</div>