תור הזהב של אתיופיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עיצוב, מעביר תבנית להתחלה. (גרם לרווח ריק ברזולוזציות גבוהות) |
|||
שורה 1:
{{היסטוריה של אתיופיה}}▼
'''תקופת תור הזהב''' ידועה גם בשם '''התקופה הסולומונית המוקדמת''' היא תקופה בהיסטוריה של אתיופיה בין [[1270]] - [[1508]] בה מגיעה אתיופיה לשיאה התרבותי והצבאי.
שורה 4 ⟵ 5:
== היסטוריה ==
▲{{היסטוריה של אתיופיה}}
למרות שקיסרי [[שושלת זאגווה|שושלת הזאגווה]] דגלו בהגנת ה[[נצרות]] ובהישגים האומנותיים שלהם על אף כן, הייתה אי שביעות רצון כללית של העם מהמלכים ב[[לאסטה]] ובמיוחד במה שהיום הם עכשיו [[אריתריאה]] ו[[מחוז טיגראי (היסטורי)|טיגראי]] ה[[אמהרים]] לעומת זאת, היו קבוצה חזקה וצברו כוח יותר ויותר וישבו באזור שמדרום לאזורים שנשלטו על ידי הזאגווה והתרכזו בעיקר באזור [[אדאפה]]. ב-[[1270]] אציל אמהרי, בשם [[יקונו אמלק, קיסר אתיופיה|יקונו אמלק]], הדיח את שליט הזאגווה האחרון והכריז על עצמו כקיסר. ההנחה שלו הייתה שרוב הכוח כעת היה בדרומה של הארץ ו[[אתיופיה]] כעת מוכרזת כ "ממלכה הנוצרית של אתיופיה" ונכנסה לתקופה של קשר מוגדל עם ה[[לבנט]], [[המזרח התיכון]], ו[[אירופה]].
השושלת החדשה שיקונו אמלק ייסד יידועה בשם "[[השושלת הסולומונית]]" שושלת שטענה שמוצאה מ[[מלכי אקסום|השושלת האקסומית]] ולכן צאצאי מנליק הוא בנם של [[מלכת שבא]] ו[[שלמה המלך]]. הופעת השושלת נכרכה ב[[אתוס]] הסולומוני-ישראלי-נוצרי כ[[אידיולוגיה]] של מימסד [[הקיסרות האתיופית]] ,שלפיו השליטים הנוצרים של אתיופיה הם "בני ישראל האמיתיים"("דקיקה אסראל") . ההמלכה של יקונו אמלק נראתה כלגיטימית ולכן נקראה "חזרת השושלת הסולומונית", על אף שהאמהרים הם אלו ששלטו,וכל המלכים האתיופיים שבאו לאחר-מכן טענו למוצא סולומוני,וכיאה לצאצי שלמה דרשו ציות מוחלט מנתיניהם.
תחת שלטונו של יקונו אמלק, המחוזות המרכזים של הממלכה היו [[מחוז טיגראי (היסטורי)|טיגראי]] הצפוני [[מחוז אמהרה (היסטורי)|אמהרה]] המרכזי ו[[שאווה]] הדרומי והיוו את הלב והמרכז הפוליטי גיאוגראפי של הממלכה הנוצרית. המלך החדש החל לגבש שליטה ברמות הצפוניות ולהרוס את המדינות המוסלמיות המקומיות כמו כן את עובדי האלילים שבאזור. הוא נהנה בעיקר מההצלחה הכי גדולה שלו כנגד [[סולטנות יפאט]], ממלכה הממוקמת דרומית מזרחית לאמהרה שאימה על הדרכים המסחריות בין העיר [[זאילה]] והרמות המרכזיות.
[[ [[
עקב מותו של יקונו אמלק ב [[1285]], בנו [[יאגבה ציון, קיסר אתיופיה|יאגבה ציון]] ירש אותו והומלך למלך החדש. שלטונו ייצג בעיקר מאבקים קבועים בין ילדיו של יאגבה ציון לבין נכדיו האחרים של יקונו אמלק, בסביבות שנת [[1300]] כל הזכרים צאצאיו של יקונו אמלק להוציא בניו של יאגבה ציון נכלאו בפסגת הר שהגישה אליו הייתה קשה אזור זה נשמר על ידי חיילים הנאמנים למלך. כאשר המלך מת, כל בניו הוכנסו גם למעצר להוציא יורשו. שיטה זו נמשך עד שבית הסוהר המלכותי הושמד בתחילת [[המאה ה-16]]. נכדו של יקונו אמלק, עמדה ציון, השיג שליטה על כל המחוזות הנוצריים של הממלכה וגם על ידי התפשטות לאזורים הסמוכים של [[שאווה]], [[גוג'אם]], ו[[דאמוט]] ולתוך המחוזות של ה[[אגאווים]] בתחומה של [[אגם טאנה]]. הוא הקדיש גם הרבה תשומת לב לקמפיינים צבאיים כנגד המדינות המוסלמיות במזרחה ובדרום מזרחה של [[אמהרה]], כמו סולטנות [[יפאט]], שאיימו על הממלכה הנוצרית, וכנגד [[ההאדיה]] וה[[סידמאים]] בדרום מערב [[שאווה]]. הניצחונות האלה נתנו לו שליטה ברמות המרכזיות ושיפרו את הסחר עם המדינות סביב [[ים סוף]] ו[[האוקיינוס ההודי]]. כיבושים אלו עזרו להתפשטות הנצרות ברמות הדרומיות.
בתחילת [[המאה ה-13]], אחת הבעיות הראשיות של הממלכה הנוצרית, שנשלטה עלח ידי ה[[אמהרים]] הייתה האיום המוסלמי. כל מזרח [[קרן אפריקה]] וממערב ל[[רמת אתיופיה]] היו מוסלמים ולמעשה הקיפו את אתיופיה כמה מהעמים האלוי הקימו סולטנויות עצמאיות משלהם כמו [[יפאט]] שהייתה ממוקמת בגבעות שוואה הצפון מזרחיות, וריכוז מוסלמי בעיר [[הראר]]. בעמקים דרך ים סוף היה שני עמים מוסלמים משמעותיים ה[[סומלים]] וה[[עפרים]]. יפאט הציג את האיום העקרי לממלכה הנוצרית, אך לבסוף הובסה על ידי [[עמדה ציון הראשון, קיסר אתיופיה|עמדה ציון]] באמצע [[המאה ה-14]] לאחר סכסוך מתמשך. במשך הסכסוך הזה, יפאט נתמכה על ידי אפוטרופוס מוסלמי, אך בדרך כלל העמים המוסלמים הקימו מדינות קטנות ולא משמעותיות. רבים מהם היו דוברי שפה [[שפות כושיות|כושית]], שלא כמו דוברי [[שפות שמיות|השמית]] של [[הראר]].
{{-+}}
{| border=1 align=left cellpadding=4 cellspacing=0 style="margin: 0.5em 1em 1em 1em; background: #f9f9f9; border: 2px #aaaaaa solid; border-collapse: collapse; font-size: 100%;" width=35%
|- style="background: #ccccff;"
שורה 21 ⟵ 23:
!שנות שלטון
|- valign=top
|colspan="4"| <div style="text-align: center;">'''תקופת ההתגבשות'''</div>
|- valign=top bgcolor="#ffffec"
|-
| [[יקונו אמלק, קיסר אתיופיה|יקונו אמלק]]
| [[1270]] – [[1285]]
|-
| [[יאגבה ציון, קיסר אתיופיה|יאגבה ציון]]
| [[1285]] – [[1294]]
|-
| [[סאנפה אראד הרביעי, קיסר אתיופיה|סאנפה אראד הרביעי]]
| [[1294]] – [[1295]]
|-
| [[האזבה אסגאד, קיסר אתיופיה|האזבה אסגאד]]
| [[1295]] – [[1296]]
|-
| [[קאדמה אסגאד, קיסר אתיופיה|קאדמה אסגאד]]
| [[1296]] – [[1297]]
|-
| [[ג'ין אסגאד, קיסר אתיופיה|ג'ין אסגאד]]
| [[1297]] – [[1298]]
|-
| [[סאבה אסגאד, קיסר אתיופיה|סאבה אסגאד]]
| [[1298]] - [[1299]]
|-
| [[וואדאם ערד, קיסר אתיופיה|וואדאם ערד]]
| [[1299]] - [[1314]]
|- valign=top
|colspan="4"| <div style="text-align: center;">'''תקופת הזוהר'''</div>
|- valign=top bgcolor="#ffffec"
|-
| [[עמדה ציון הראשון, קיסר אתיופיה|עמדה ציון הראשון]]
| [[1314]] - [[1344]]
|-
| [[ניואיה קראסטוס, קיסר אתיופיה|ניואיה קראסטוס]]
| [[1344]] - [[1372]]
|-
| [[ניואיה מאריאם, קיסר אתיופיה|ניואיה מאריאם]]
| [[1372]] - [[1382]]
|-
| [[דווית הראשון, קיסר אתיופיה|דווית הראשון]]
| [[1382]] - [[1413]]
|-
| [[תיאודרוס הראשון, קיסר אתיופיה|תיאודרוס הראשון]]
| [[1413]] - [[1414]]
|-
| [[יסחק הראשון, קיסר אתיופיה|יסחק הראשון]]
| [[1414]] - [[1429]]
|-
| [[אנדראיאס, קיסר אתיופיה|אנדראיאס]]
| [[1429]] - [[1430]]
|-
| [[תקלה מאריאם, קיסר אתיופיה|תקלה מאריאם]]
| [[1430]] - [[1433]]
|-
| [[סארוו ייאסוס, קיסר אתיופיה|סארוו ייאסוס]]
| <div style="text-align: center;">[[1433]]</div>
|-
| [[עמדה ייאסוס, קיסר אתיופיה|עמדה ייאסוס]]
| [[1433]] - [[1434]]
|-
| [[זרע יעקב, קיסר אתיופיה|זרע יעקב]]
| [[1434]] - [[1468]]
|- valign=top
|colspan="4"| <div style="text-align: center;">'''תקופת השקיעה'''</div>
|- valign=top bgcolor="#ffffec"
|-
| [[באדה מאריאם הראשון, קיסר אתיופיה|באדה מאריאם הראשון]]
| [[1468]] - [[1478]]
|-
| [[אסקאנדאר, קיסר אתיופיה|אסקאנדאר]]
| [[1478]] - [[1494]]
|-
| [[עמדה ציון השני, קיסר אתיופיה|עמדה ציון השני]]
| <div style="text-align: center;">[[1494]]</div>
|-
| [[נהואד, קיסר אתיופיה|נהאוד]]
| [[1494]] - [[1508]]
|}
אל אף נתיינתם לאי אחדות, הכוחות המוסלמיים המשיכו להציג איומים לסירוגיים על הממלכה הנוצרית. בסוף [[המאה ה-14]], צאצאים של המשפחה השולטת של יפאט זזה מזרח לתחום בסביבות העיר הראר וחיזק מחדש את סולטנטת אדאל שנהפכה להיות הישות המוסלמית החזקה ביותר ב[[קרן אפריקה]]. אדאל בסופו של דבר שלטה על דרכי הסחר בין הרמות ל[[זאילה]], ולכן הציגה איום אסטרטגי על [[אתיופיה]].
אף על פי שהמדינה הנוצרית לא יכלה להטיל את ההגמוניה שלה על המדינות האסלאמיות האזוריות, היא הייתה מספיקה חזקה בלעמוד כנגד הפלישות ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]].
לבסוף [[זרע יעקב]] אחד מהקיסרים אתיופיים הגדולים. השיג הישגיים צבאיים שכללו ניצחון מכריע בשנת [[1445]] על [[סולטנות אדאל]] ובעלי בריתה המוסלמיים, שהייתה במשך שני מאות המקור של ההתנגדות הקבועה להגמוניה הנוצרית ברמה. זרע יעקב חיפש גם שליטה מלאה על הממלכה באופן של ביזורה של המערכת המנהלית. כמה מהישגיו המוצלחים מאוד הראויים לציון היה בעניינים כנסייתיים, היכן שהוא ארגון מחדש את [[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית]], טיפח גם סכסוך בין מאמיני הנצרות ללא נוצרים.
בתחילת [[המאה ה-14]], הכוח של הקיסר היה נראה כבלתי-מוגבל, אבל למעשה זה היה לעתים קרובות במידה רבה פחות מזה. האחדות של המדינה תלתה ביכולת הקיסר לשלוט במושלים המקומיים של האזורים השונים, בדרך כלל, בית המשפט לא הפריע עם השליטים האלה אם הנאמנות המוצגת האחרונה דרך האוסף וכניעה של מס מלכותי ודרך התרומה של גברים מחומשים שהיו צריכים למלחמות הקיסר. כאשר הצבא היה בפעולה, המושלים האזוריים דאגו להם ב[[אדמה]]. התוצאה הייתה שההוצאות שהיו שנשאו על ידי האדמיניסטרציה הקיסרית היו קטנות, הואיל התרומות המס שסופק על ידי הפרובינציות היה רציני.
לקראת סוף מלכותו של [[זרע יעקב]], הממלכה שוב הייתה שקועה במאבקים פנימים על הכתר. במקרים רבים הילדים של המלך המת היה יותר מדי צעירים למלוכה, ולכן הוי סכסוכים במועצה המכתרת. במשטר שהוחזק יחד בעיקר על ידי מלך לוחם חזק,מישהו או יותר דורות של סכסוך של שושלת שנוכל, להוביל לבעיות פנימיות חיצוניות ורציניות. רק העקשנות של סכסוכים פנימיים בין מוסלמים בדרך כלל ובתוך [[אדאל]] במיוחד מנעו הסתערות מוסלמית.
הפונקציה השיפוטית של ה[[קיסר אתיופיה|קיסר]] הייתה החשיבות הראשית. האדמיניסטרציה של צדק מורכז בחיזור ואולף על ידי גוף של חוק קופטי מצרי ידוע בשם ה[[פתחה נגסט]] (חוק המלכים), שהגיע לאתיופיה באמצע [[המאה ה-15]]. שופטים שפקדו על ידי הקיסר היו קשורים לאדמיניסטרציה של כל מושל מחוזי. הם לא רק שמעו מקרים אבל גם קבעו כאשר מקרים יכלו להיות מיוחסים למושל או בערעור על ה[[ממשלה]] המרכזית.
שורה 119 ⟵ 121:
Taddesse Tamrat
Church and State in Ethiopia, 1270-1527 ISBN 978-0198216711
{{סדרה|
| הקודם = [[תקופת החושך האתיופית|תקופת החושך]]
| רשימה = [[היסטוריה של אתיופיה]]
| שנה = [[10 באוגוסט]] [[1270]] - [[9 במרץ]] [[1529]]
| הבא = [[תקופת השפל האתיופית|תקופת השפל]]
}}
| |||