רבנו גרשום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: pl:Gerszom z Moguncji |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{עריכה|סיבה=אי-סדר}}
'''רבנו גרשום ''' המכונה גם בשם ה'''רגמ"ה''' או '''רבינו גרשום מאור הגולה''' ([[960]] - [[1040]] או [[1028]]) - מגדולי חכמי ישראל. מנהיג [[יהדות אשכנז]] ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]].
לא ברור היכן נולד, אך יש מסורות שלפיהן היה זה בעיר [[מץ]] (כיום ב[[צרפת]]). כאדם צעיר שימש מלמד תינוקות(ילדים) וכך התפרנס. את פעילותו העיקרית עשה בעיר [[מיינץ|מגנצא]] ([[מיינץ]], [[גרמניה]]).▼
[[רב מובהק|רבו המובהק]] היה רבי [[יהודה בן מאיר הכהן הזקן|יהודה ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן]] המכונה לרוב בשם ר' ליאון/ליאונטין - אשר ידוע לנו עליו רק מעט, ה[[רש"ל]] מציין שרגמ"ה קיבל מתורת רב [[האי גאון]], ציון זה שאינו ברור דיו מבטא את היחס המקובל אל רגמ"ה כדמות המכוננת והמבססת של המרכז התורני ב[[אשכנז]] לאחר שקיעת המרכז התורני ב[[בבל]] וסיום תקופת ה[[גאונים]] אף שגיסו של רגמ"ה רבנו אליהו הזקן היה תלמיד רב האי גאון<ref>הרב [[אורי שרקי]]</ref>. ▼
אחיו רבי מכיר היה חכם גדול אשר חיבר את "אלפא ביתא ד"ר מכיר" תרגום מילים תלמודיות לצרפתית.▼
מסופר שבנו היחיד (ולפי כמה טענות, גם אשתו) [[המרת דת|המיר דתו]] כתוצאה מאונס. אף על פי כן, משמת הבן אחר כך בעודו צעיר, הוא ישב עליו [[אבלות (יהדות)#שבעה|שבעה]]. המקור הקדום ביותר לכך הוא ה[[אור זרוע]], אשר בו נכתב כי רבנו גרשום ישב על בנו ארבעה-עשר יום כאשר התנצר, לעומת מקורות מאוחרים יותר כמו [[יוסף קארו|הבית יוסף]] בהם נכתב כי ישב עליו ארבעה-עשר ימי אבל כאשר מת.▼
גם על אשתו השנייה בונא לא ידוע לנו מלבד [[כתובה|כתובתה]] שנמצאה .▼
==משפחתו ==
▲לא ברור היכן נולד, אך יש מסורות שלפיהן היה זה בעיר [[מץ]] (כיום ב[[צרפת]]). כאדם צעיר שימש מלמד תינוקות(ילדים) וכך התפרנס. את פעילותו העיקרית עשה בעיר [[מיינץ|מגנצא]] ([[מיינץ]], [[גרמניה]]).<br />
▲אחיו רבי מכיר היה חכם גדול אשר חיבר את "אלפא ביתא ד"ר מכיר" תרגום מילים תלמודיות לצרפתית.<br />
▲מסופר שבנו היחיד (ולפי כמה טענות, גם אשתו) [[המרת דת|המיר דתו]] כתוצאה מאונס. אף על פי כן, משמת הבן אחר כך בעודו צעיר, הוא ישב עליו [[אבלות (יהדות)#שבעה|שבעה]]. המקור הקדום ביותר לכך הוא ה[[אור זרוע]], אשר בו נכתב כי רבנו גרשום ישב על בנו ארבעה-עשר יום כאשר התנצר, לעומת מקורות מאוחרים יותר כמו [[יוסף קארו|הבית יוסף]] בהם נכתב כי ישב עליו ארבעה-עשר ימי אבל כאשר מת.<br />
▲גם על אשתו השנייה "בונא" לא ידוע לנו מלבד [[כתובה|כתובתה]] שנמצאה .
==מוריו==
▲[[רב מובהק|רבו המובהק]] היה רבי [[יהודה בן מאיר הכהן הזקן|יהודה ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן]] המכונה לרוב בשם ר' ליאון/ליאונטין
==פעילות תורנית==
יצירתו התורנית הייתה רב-גונית ובכמות והיקף רחבים מאוד ביחס לדורות הסמוכים לו, וכללה פסקים, (ספרות [[שו"ת]]) בידינו נשארו כ-120 פסקים כאלה, ענייני נוסח ו[[המסורה]] של [[התלמוד]] ו[[המקרא]] ועוד. יש מסורות שלפיהן חיבר פירוש על כל ה[[תלמוד]], אך כמעט כולו אבד. ישנו פירוש שמיוחס לו ונמצא בכמה מסכתות ש"ס, אך למעשה רובו נכתב בידי תלמידיו ומכונה בשם "[[קונטרס מגנצא]]".
בתשובותיו בהלכה הוא תקיף ומקובל בפיו מטבע הלשון: "אשיב לפי מה שהראוני מן השמים".
הוא חיבר [[סליחות]] ו[[פיוט|פיוטים]] שבהם הוא משמיע את זעקת עם ישראל המעונה לפני אביו שבשמים:
:"העיר הקודש והמחוזות
שורה 20 ⟵ 17:
:וכל מחמדיה טבועות וגנוזות
:ואין שיור רק התורה הזאת" (מתוך "זכור ברית", [[סליחות]] ערב [[ראש השנה]])
רבים מפיוטים אלה כתב בעקבות הצרות שבאו על יהודי צרפת ואשכנז בשנים [[994]], [[1007]], [[1010]].<br />
כמו כן, הרגמ"ה פתח ב[[מגנצא]] מוסד ללימוד התלמוד וקבע כיסוד הלימוד קבע את המקרא, כלומר, יש לדעת ידיעה יסודית בתנ"ך לפני שניגשים לתלמוד ומשום כך עסק בלימוד מסורת.
==ממשיכי דרכו==
לפי המסורת היו לרגמ"ה ארבעה תלמידים : "יהודה הכהן", "אליעזר הגדול" , יעקב בן יקר" ו"יצחק בן יהודה" כאשר השניים האחרונים היו למורי [[רבי שלמה יצחקי|רש"י]] שכתב עליו: "רבינו גרשום זכר צדיק וקדוש לברכה שמאיר עיני גולה וכולנו מפיו חיין וכל בני גלות אשכנז וכיתים (כנראה איטליה) תלמידי תלמידיו הן". ומרש"י ואילך מוזכר הרגמ"ה כמאור עיני הגולה אצל חכמים רבים מגדולי אשכנז וצרפת.<br />
רוב חכמי הדור הבא באשכנז היו תלמידיו, חכמים אלו כונו בשם "חכמי לותיר" (על שם [[לותרינגיה]]) ביניהם שלושת רבותיו של רש"י, רבי [[יעקב בן יקר]], רבי [[יצחק בר יהודה]], ורבי [[יצחק הלוי סג"ל]].רבי אליעזר הגדול שישב בראושת הישיבה לאחר פטירת רגמ"ה,ר' יהודה הכהן מחבר ספר הדינין. <br /> ▼
▲רוב חכמי הדור הבא באשכנז היו תלמידיו, חכמים אלו כונו בשם "חכמי לותיר" (על שם [[לותרינגיה]]) ביניהם שלושת רבותיו של רש"י, רבי [[יעקב בן יקר]], רבי [[יצחק בר יהודה]], ורבי [[יצחק הלוי סג"ל]].רבי אליעזר הגדול שישב בראושת הישיבה לאחר פטירת רגמ"ה,ר' יהודה הכהן מחבר ספר הדינין.
תלמיד חבר לרגמ"ה, מבוגר במעט מרבינו גרשום, ומפורסם מאד, הוא [[רבי שמעון הגדול]] ממגנצא, מגדולי פייטני אשכנז.
| |||