משה פרוסטיג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מוטי (שיחה | תרומות)
יוסי (שיחה | תרומות)
הסרת כפילויות. אין צורך בקישור לכל מופע, מקשרים למופע הראשון של הערך
שורה 1:
'''משה פרוסטיג''' ([[1885]], [[ז'ולקייב]] – [[1928]]) היה [[עיתונאי]] ו[[פובליציסטיקה|פובליציסט]], מאמריו וחיבוריו השפיעו על הכיוון הרעיוני והמדיני של [[התנועה הציונית בגליציה]]. מראשי ופעילי התנועה הציונית בגליציה, ממייסדי תנועת הנוער הגימנזיסטי "[[צעירי ציון]]", ערך יחד עם [[נתן צ'צקס]] את ה[[ירחון]] ה[[ציוני]] בשפה הפולנית "[[מוריה]]" (1907-1909). ערך את ה[[עיתון]] ה[[ידיש|אידי]] של ההסתדרות הציונית "[[טאגעבלאט]]" (1909-1928) ולאחר מכן את העיתון היומי בלבוב "[[דער מארגען]]". כיהן כחבר ה [[סיים]] הפולני בין השנים 1922-1928. היה חבר הועד המרכזי של ההסתדרות הציונית בגליציה. בתו עמליה (מלה) נישאה ל[[יהושע רוטנשטרייך]] בנו של [[פישל רוטנשטרייך]], אף הוא חבר ה[[סיים]]הסיים הפולני.
 
==תולדות חייו==
נולד ב-1885 ב[[זבז'ולקייב]] שב[[גליציה]] (אז בשטח [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]). בהיותו תלמיד הגימנסיה הצטרף לתנועה הציונית והיה ממיסדי תנועת הנוער הגימנזיסטי "צעירי ציון". ארגן קורסים להשתלמות התלמידים בתולדות ישראל, בשפה העברית ובתולדות ארץ ישראל והציונות, היה ממניחי היסוד לארגון הארצי של "צעירי ציון" ולועידות הארציות שהתכנסו מדי שנה. ניסח את תקנון הארגון שהיו בתוקף עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
 
בגימנסיה הוציא עלונים משוכפלים, הרצאות וכתבי הסברה ברוח הלאומית-הציונית. ב 1906-1908 עמד בראש הסתדרות "צעירי ציון" והרחיב את מסגרת פעילותה. סייר בכל ערי גליציה בהן היו בתי ספר תיכונים וגימנסיות, הקים ארגונים חשאיים והטיף לרעיון הציוני בקרב הנוער הלומד.
שורה 8:
בשנת [[1905]] ארגן את [[ועידת האקדמאים הציונים]] ונבחר לחבר הועד המרכזי.
 
בין השנים 1907-1909 ערך יחד עם [[נתן צ'צקס]] את הירחון הציוני בשפה הפולנית "[[מוריה]]", בו פרסם מחקרים לביסוס הציונות מבחינה כלכלית שהרשימו את האינטליגנציה היהודית. מחקרים אלו יצאו לאור בחוברת מיוחדת, הראשונה בספרות הציונית בשפה העברית (האקונומיה היהודית והציונית).
 
עם ייסוד [[תנועת פועלי ציון]] הצטרף אליהם וכתב בפולנית את החוברת הראשונה של "[[פועלי ציון]]".
משנת 1907 היה פעיל בהסתדרות הציונית הארצית. השתתף בכל הועידות הארציות בהן נשא דברים על בעיות כלכליות. דרש להקדיש תשומת לב לעבודה המעשית בארץ ישראל בדגש על הפיתוח החקלאי. לחם למען הסתדרות ציונית אחידה ב[[גליציה]] והתנגד להקמת הסתדרות לאומית לניהול "עבודת ההווה".
משנת 1909 עד 1928 ערך את הבטאון האידי של ההסתדרות הציונית "[[טאגעבלאט]]", ולאחר הפסקתו, ערך את העיתון היומי בלבוב "[[דער מארגען]]".
 
היה [[עיתונאי]] ופובליציסט, שמאמריו וחיבוריו השפיעו על הכיוון הרעיוני והמדיני של התנועה הציונית בגליציה.
בשנים 1910-1912 התמסר לארגון הסוחרים היהודים והקים מוסדות כלכליים. ארגן את המבצע המדיני נגד חיסול המוזגים היהודים.
בשנות המלחמה נסע ל[[ארצות הברית]], אולם נעצר בדרכו על ידי אוניה בריטית ונכלא ב[[מחנה עצורים]] בבריטניה כנתין אוסטרי.
שב לגליציה ב 1919 והתמסר לעבודתו העיתונאית והציבורית.
1922-1928 היה חבר ה[[סיים]]הסיים הפולני, יחד עם חתנו לעתיד פישל רוטנשטרייך.
 
{{מיון רגיל:פרוסטיג, משה}}