דיני תאגידים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
בדיני החברות עוסקים בשאלה מהי חברה, כאשר בבסיס הגישה החוזית עומדת תאוריית הפְּקַעָת החוזית (Nexus of Contracts) לפיה התאגיד הוא פיקציה משפטית מאחר שתפקידו הוא לרכז מערכות יחסים חוזיים עם גורמים שונים. לכן יש שיסברו כי [[דיני חוזים|דיני החוזים]] עשויים להספיק כדי להסדיר פעילותן של חברות.
 
בבסיס הגישה ההפוכה עומדת הגישה הריאליסטית, לפיה התאגיד הוא לא יצור מלאכותי אלא ממשי כמו בני אדם. זאת מאחר שעולם המשפט הוא עולם של עקרונות וערכים ולא רק של עצמים מוחשיים. בעולם הפיזי המונח המשפטי של "אדם" הוא פקציהפיקציה בדיוק כמו שהמונח המשפטי של "תאגיד" הוא פקציהפיקציה, ולכן לעניין עולם המשפט הן תאגיד והן בן אדם הם זהים בחובותיהם והן בזכויותיהם המשפטיות.
 
כמו כן, יש הטוענים כי דיני התאגידים הם מערכת כללים שאמורה להשתלב עם הדינים האחרים כמערכת קוהרנטית אחת, מאחר שכיום מדובר בדין מיוחד המסדיר מערכות יחסים חוזיות [[דיני נזיקין|נזיקיות]] ו[[דיני עונשין|עונשיות]] ולא משהו ייחודי. עם זאת, הניסיון וההיסטוריה הראו כי דיני החוזים אינם מצליחים להסדיר את כל השאלות מתעוררות בפעילותן של חוזים, לרבות בעיות מבניות וניגודי עניינים וכאן מקומם של דיני התאגידים.